"קומי שוג!" נווה אחי הקטן ניער את השמיכה שלי והעיף אותה על הרצפה."קר לי! תחזיר לי את השמיכה חתיכת חרא!" נווה זרק עליי את השמיכה וירד במהירות במדרגות.
"אמאאאא שוגי קראה לי חתיכת חרא!"
התקדמתי לפתח הדלת ושאבתי אוויר.
"זה לא נכון!" צעקתי חזרה ויצאתי למקלחת.
ציחצחתי את שיניי ושטפתי את פניי ביסודיות. אחר כך, כשחזרתי לחדרי והבטתי בלוח השנה שהונח מעל מיטתי, נשימתי נעתקה."או מיי גאדד!!!!!" צהלתי וקפצתי.
"מה קרה?" מור אחותי המנומנמת שרק עכשיו התעוררה אמרה בקול מעורפל."היום! היום משפחת אוחיון חוזרים!!"
"נכון מאוד." אימי נורית הציצה בדלת וחייכה.
"אמא פליזוש תסכימי לי לא ללכת לבית ספר??? אני חייבת להיות פה כשהם יגיעו!! בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה.."
אמא ציקצקה בלשונה וחשבה על זה כמה רגעים."בסדר, אבל את משלימה את כל החומר וזה פעם אחרונה החודש שאת לא הולכת אלא אם כן את חולה!"
"יששש תודה לאב יו." הדבקתי לאימי נשיקה על לחיה.
"עכשיו צאי מפה מור אני צריכה להתארגן."דחפתי את אחותי החוצה מחדרי. הוצאתי מהארון הגדול שלי חולצה מכופתרת משובצת במשבצות שחור- אדום וג'ינס בצבע אפור כהה משופשף עם טיפה קרעים. התלבשתי וסירקתי את שיערי לקוקו גבוה. שמתי baby lips (שפתון) בצבע אדום מאוד חלש והחזרתי את העגילים הצמודים שלי לאוזניי. הוצאתי את הטלפון במהטעינה וירדתי במדרגות העץ למטבח. חטפתי פרוסת טוסט והתיישבתי ליד השולחן, מורחת ריבה על הטוסט ביד אחת ומתכתבת עם אדל בפלאפון ביד השנייה.
"כמה פעמים צריך להזכיר לך? בלי פלאפון ליד השולחן!"
"בוקר טוב גם לך אבא." תחבתי לפי את חתיכת הטוסט. הייתי מאוד אנרגטית, מה שממש לא אופייני לאופי העצלני שלי, במיוחד אחרי מה שהיה אתמול.
"אז איך היה אתמול?" שאלה אימי בינתיים שטיגנה פנקייקים על המחבת.
"סבבה."
"סבבה וזהו? מה עשיתם?"
"רקדנו וזה, מה שעושים בדרך כלל במועדון אמא."
"יוסי אתה זוכר את התקופה שאני ואתה היינו הולכים למועדונים?" אמי שאלה את אבי בחיוך.
"תקופת שנות ה200 אולי." גילגלה מור את עיניה.
"הלו אל תצחקי על ההורים שלך, זה שאנחנו מהדור הקודם לא אומר שאנחנו עד כדי כך זקנים!"
איצ'ו ייבבה מתחת לשולחן ולא הפסיקה לדחוף אותי. "די איצ'ו!"
"את צריכה להוציא אותה לטיול, אבישג.""אבל עוד לא סיימתי לאכול!"
אימי הסתכלה עליי במבט מזהיר.
"אבישג אלימלך-" אמרה בקול מאיים. נאנחתי. הבטחתי לה שאני תמיד אוציא את איזי ואיצ'ו לטיולים אם סבתא לא תיקח אותם אליה.
YOU ARE READING
YOU&I
Romance״תמיד היית אחד שבורח. ברגע שהכל היה מתחיל להיות טיפה לא בסדר, היית נעלם. תמיד תהיתי לאיפה אתה הולך. או למה אתה לא לוקח אותי איתך. ומה אם הכל יהיה לא בסדר לגמרי פתאום? אולי תיקח אותי איתך? כן, ככה חשבתי. לא ציפיתי ממך ליותר מזה. יודע מה? לך לאלף עזא...