מה אנחנו? אנחנו הפכים. אני החמה ואת הלבנה. אני המים ואת האש. אני האוויר ואת האדמה. אני השטן ואת המלאך. אני אני ואת כל מה שהוא לא אני. אף אחד לא הזהיר אותי שהפכים נמשכים אחד לשני. אפילו בטבע, חוקי המשיכה מראים כי אלקטרונים נמשכים לגרעין האטום, שחיובי נמשך לשלילי. זה פשוט מאוד להבנה- את החיובי נמשכת אליי, השלילי ואין דבר שאנו יכולים לעשות נגד זה, הרי אי אפשר להתנגד לחוקי המשיכה.
☆
"ליאו!" שמעתי את קולה המתחנחן של יערה בדרך לשיעור ספרות. הסתובבתי באיטיות, לא יודע בדיוק איך להגיב.
"ראית?" היא אמרה בתקיפות.
"את מה?" מלמלתי באיטיות.
"את מה ששלחתי. מה שהיא רשמה עלייך."
"כן.. ו?" שאלתי, מבולבל.
"אז היא לא אוהבת אותך." יערה בחנה אותי.
"אני יודע שהיא לא אוהבת אותי."
"נו?!" יערה רקעה ברגלה בקוצר רוח.
"מה נו?" שאלתי.
"יא אתה פשוט לא קולט רמזים אין."
ופתאום בלי שבכלל הבנתי מה קורה היא התרוממה על קצות אצבעותיה ונישקה אותי.
אבישג
"טוב דלוש לכי לשיעור, שכחתי מחברת מתמטיקה בלוקר שנייה אני באה."
"איפה לשבת?"
"בשולחן האחרון משמאל, בקבוע שלנו במתמטיקה."
"טוב חיים בואי מהר, יש לך מספיק צרות גם בלי איחורים."
"נאלצת להסכים."
הלכתי הליכה מהירה לכיוון הלוקר כשפתאום ראיתי אותם. אני לא מאמינה ששוב פעם הייתי צריכה לראות אותם מתנשקים! איכס! הסתובבתי בגועל, שוכחת את הספר מתמטיקה ורצה לכיתה לפני שאקיא.
ליאו
"מה את עושה?" דחפתי את יערה בכוח. היא התנשפה בהפתעה.
ניגבתי שאריות של אודם מגעיל משפתיי.
"חשבתי שאתה בעניין!"
"כבר הבהרתי לך שאני לא בעניין כוסעמק!" דפקתי עם היד על הלוקר.
"אבל אבישג לא אוהבת אותך." אמרה בקול מתבכיין.
"ואני לא אוהב אותך. רציני יערה, תשחררי ממני כבר."
הסתובבתי והלכתי בזעם, צלצול היה כבר מזמן ובגללה אני יאחר לשיעור. יופי.
נכנסתי בזהירות לשיעור ספרות, בשקט בשקט, מתפלל שלא ישימו לב אליי. כן, יכולתי כבר להבריז או לחתוך הביתה אבל פשוט לא היה לי כוח לזיוני שכל האלה של המורות על 'לא הולכים סתם'.
YOU ARE READING
YOU&I
Romance״תמיד היית אחד שבורח. ברגע שהכל היה מתחיל להיות טיפה לא בסדר, היית נעלם. תמיד תהיתי לאיפה אתה הולך. או למה אתה לא לוקח אותי איתך. ומה אם הכל יהיה לא בסדר לגמרי פתאום? אולי תיקח אותי איתך? כן, ככה חשבתי. לא ציפיתי ממך ליותר מזה. יודע מה? לך לאלף עזא...
