YOU&I

פרק אחרון - אני אוהב אותך

''אל תיתן לאף אחד להפוך בשבילך להכל, כי כשהוא ילך, תישאר בלי כלום.''
- קניה מישלי

☆
°

•○~°•○~°•○~

"שלושה סיבובי ריצה, קדימה, בלי להתעצל!" המורה לספורט הניפה את ידה מעלה וגרמה לבנות להיאנח בקול. היא הפעלה את הסטופר שלה והורידה את ידה במהירות. התחלתי לרוץ בהדרגה, מנסה להתרחק כמה שיותר מכל שאר הבנות. מיד השרירים שלי התחילו לשרוף, מאחר שבמשך שבוע וחצי לא עשיתי שום פעילות גופנית ורק שכבתי במיטה.

התעלמתי מהמאמץ שהגוף שלי נמצא בו והמשכתי לרוץ באותו הקצב המהיר. הנחתי שכל זה מגיע לי, מאחר שהזנחתי את עצמי ויצאתי מכושר לחלוטין.

"להגביר קצב בנות!" צעקת המאמנת נשמעה. לא חשבתי שהייתי מסוגלת להגביר קצב אבל הכרחתי את עצמי לרוץ טיפה יותר מהר. וטיפה יותר מהר. וטיפה יותר- "איי!" לפני שהבנתי מה קורה התרסקתי על הקרקע.

הצחוק שעד לפני שבועיים שמעתי אותו כל כך הרבה פעמים נשמע, ולידו צחוק מלאכותי יותר, שלעג עליי לפני כמה שעות. קמתי לישיבה והסתכלתי על עצמי. היה לי שפשוף ביד ימין. נאנחתי בכאב.

"את בסדר מותק? פעם הבאה תסתכלי לאן את רצה," יערה ואדל הביטו בי מלמעלה. לא היה לי ספק שאחת מהן דחפה אותי.

"החלטתן לשתף פעולה?" עניתי בזלזול וקמתי באיטיות. אדל הנהנה וחייכה לכיווני.

"כיף לך לראות אותי סובלת?" שאלתי אותה במלוא הכנות. היא המשיכה להנהן.

"טוב, אני לא אתן לך את התענוג הזה." התעלמתי מהכאב בידי ושמתי את שתי ידיי על מותניי. היא המשיכה לחייך.

"כבר נתת, אבישג."

התעלמתי מדבריה ופניתי להמשיך את הריצה.

"לאן את חשובת שאת הולכת?" יד מטופחת עם ציפורניים ארוכות צבועות נחתה על כתפי.

"תעזבי אותי," ניערתי את ידה של יערה ממני. היא רק גיחכה בצורה פתטית והתרחקה כמה צעדים אחורה. שמתי לב לכמות בנות שעמדה במרחק מה, מסתכלות בסקרנות אלינו. הבנים, שסיימו את הריצה שלהם כבר מזמן, בהו בנו בעיינים גדולות. כולם רצו שיהיה פה עוד ריב, עוד עימות. אבל אני לא רציתי, נמאס לי.

"אני הולכת לאן שאני רוצה ללכת." תקעתי את מבטי בפניה של יערה. היא גילגלה את עיניה. פניתי ללכת אבל שוב ידה עצרה אותי.

"תעזבי אותי!" צעקתי ובלי לחשוב סטרתי לה.

"כלבה!" היא צעקה ושמה את ידה על לחיה האדומה. חייכתי בסיפוק ממבטה המופתע.

"אם לא היית עוזבת אותי זה לא היה קורה." עניתי לה.

"מה קורה פה?" ליאו הגיח בריצה קלה ועמד לצידי.