אבישג
מור תתקשרי אליי דחוף ברגע שאת רואה את זה.
הכנסתי את הטלפון לכיסי אחרי ששלחתי למור את ההודעה. הרגשתי נורא- עדיין לא האמנתי מה היא מוכנה להקריב בשבילי. כל הפעמים שצעקתי עליה ואמרתי לה שהיא אחות גרועה עלו בזיכרוני. היא חייבת להיפרד מאלירן.
"היי." שמעתי קול וראיתי את ליאו נכנס לכיתה. החלטתי להישאר בהפסקה מאחר שאדל עדיין לא מדברת איתי ונוי ומעיין לא ענו לי בבוקר.
"מה קורה?" ליאו התיישב לידי. הפניתי את פניי אליו. מעיניו ניבט מבט מודאג. לפחות מישהו אחד דואג לי.
"אני מרגישה נורא." אמרתי את אשר על ליבי. ליאו הנהן כמבין, אבל בעצם, הוא לא יכול להבין. אף אחד לא יכול להבין.
"הכל יהיה בסדר." ליאו הניח את זרועו על כתפי לאות עידוד. משום מה כעסתי עליו קצת. הוא לא יכול להגיד שהכל יהיה בסדר כשהכל הולך להתמוטט. ישבנו ככה הרבה זמן בדממה, אני מסתכלת מבעד לחלון והוא כנראה מסתכל עליי. עד שנשמע הצלצול ותלמידים התחילו להיכנס לכיתה.
ליאו שמט את ידו ממני וגל של צמרמורת עבר בי. לא היה כל כך קר, אבל עדיין היד שלו חיממה אותי וניחמה אותי. הוא קם מהמושב שלידי ואני נשארתי לבד כל השיעור עם המחשבות, צופה באביתר ואדל מעבירים פתקים ביניהם וחושבת על מה לעזאזל הם כבר יכולים לדבר.
ליאו
הסתכלתי עליה כל ההפסקה. היא הייתה נראית כל כך עצובה, כל כך שבורה. וכל כך כעסתי שאין לי דרך לעזור לה. זה שיגע אותי. אני דואג לה, אני צריך לשמור עליה. זה התפקיד שלי.
מדי כמה דקות היא העבירה את ידה באינסטנקטיביות למאחורי אוזנה, בתנועת משיכת שיער אחורה ואני לא חושב שהיא זכרה שאספה את שיערה מוקדם יותר בשיעור. אני זכרתי, אני זוכר כל מה שהיא עשתה מהבוקר.
אולי זה קצת קריפי אבל אני לא יכול להפסיק לחשוב על על היומיים האלה. היה כל כך טוב לישון איתה. אמנם שמרנו מרחק אחד מהשני, אבל אני חושב שזאת השינה הכי עמוקה שישנתי בחיי. הרבה זמן לא נרדמתי ככה, באווירה בטוחה ונעימה.
וכשהסתכלתי עליה בדממה, עיניה היפות נעוצות בחלון והשמש מבהירה את שיערה ומדגישה את תווי פניה, הבנתי שאני זקוק לה.
אני באמת זקוק לה. ואני לא חושב שהתואר החברה הכי טובה שלי כבר יעבוד.
פעם כל כך שמחתי שהיא החברה הכי טובה שלי. שמחתי שיש לי אותה והסתפקתי בזה. אבל עכשיו הבנתי שאני צריך עוד. אני כבר לא רוצה אותה בתור החברה הכי טובה שלי. אני רק אחכה עוד קצת, שהמשבר הזה יעבור ואז אני אסביר לה את זה. כי אני לא יכול לדמיין את החיים שלי בלעדיה.
YOU ARE READING
YOU&I
Romance״תמיד היית אחד שבורח. ברגע שהכל היה מתחיל להיות טיפה לא בסדר, היית נעלם. תמיד תהיתי לאיפה אתה הולך. או למה אתה לא לוקח אותי איתך. ומה אם הכל יהיה לא בסדר לגמרי פתאום? אולי תיקח אותי איתך? כן, ככה חשבתי. לא ציפיתי ממך ליותר מזה. יודע מה? לך לאלף עזא...
