YOU&I

פרק 27 חלק I : מותר להסתכל

"זה לא הקטע אחי." אביתר דפק את האגרוף שלו ליד הלוקר והבהיל תלמידה קרובה.

"אהה," אני עונה וממשיך להתעסק עם ספר מתמטיקה, משכנע את עצמי למה כדאי להבריז מהשיעור.

"אתה לא מתכוון לשאול אותי מה הקטע?" אביתר ממשיך באנחה. "מה הקטע?" שאלתי כדי לרצות אותו.

"לא יודע!" הוא ענה ואני גילגלתי עיניים.

"היי ליאו!" קול נשי נשמע משמאלי. הסתובבתי בחיוך לאיזבל. "אתה בא אליי ללמוד היום לפיזיקה?" היא שאלה.

"ב-בטח." עניתי וניסיתי להיזכר מתי יש מבחן בפיזיקה. "נתראה," היא חייכה אליי והמשיכה בדרכה.

"מתי תצאו כבר מהארון?" שאל אותי אביתר.

"מה?" הפסקתי לחשוב על ההברזה העתידית שלי.

"עאלק ללמוד לפיזיקה." הוא גילגל את עיניו. "תעשה לי טובה ליאו. לא עשו אותי באצבע. אבל ככה אתה מסתיר סודות מהחבר הכי טוב שלך?" הוא ציקצק בלשונו וסגר את הלוקר שלו בטריקה.

"אבל אנחנו באמת לומדים!" עניתי, יודע שאין שם סיכוי לשכנע אותו שזה באמת נכון. כשאביתר מאמין במשהו, הוא הולך עם זה עד הסוף.

"מה שתגיד." הוא ענה לפני שהסתובב והלך, משאיר אותי לבד. נאנחתי והוצאתי את ספר המתמטיקה, מחליט ללכת לשיעור ולא להבריז. נכנסתי לשיעור בחוסר חשק והתיישבתי במקומי הקבוע ליד אבישג.

"היי," אמרתי לה בחשש, לא בטוח מה מצב הרוח שלה היום.

"מה," היא החזירה בקול מוזר ואני הייתי מבולבל. מה קורה לכולם היום?

"מה יש לך?" שאלתי אותה.

"כנראה מה שאין ליערה," היא ענתה ועיניי התרחבו. "למה את מתכוונת?" שאלתי במהירות.

"איך הולך המשפט - מותר להסתכל אבל אסור לגעת? תסתכל תסתכל ליאו. רק תדע שטוב לא יצא מזה." היא החזירה והפכה אותי לעוד יותר מבולבל.

"למה את מתכוונת? מה עשיתי?" תהיתי אבל היא הפסיקה לדבר. פשוט נהדר. עכשיו שני החברים הכי טובים שלי כועסים עליי.

°•○°•○°•○°•○°•○°•○°•○°•○°•○°•○°•○°•○°•○°•○

"אני פה," צעקתי לחלל הבית והלכתי לחדר שלי, זורק את התיק על הרצפה ומחליף את החולצת בית ספר לחולצת טריקו שחורה פשוטה.

"יש אוכל?" שאלתי ונכנסתי לחדר של אמא שלי, תופס אותה באמצע בכי.

"אמא," אמרתי ומיהרתי אליה, מחבק אותה חזק.

"ז-ז-זה כלום די." היא הרחיקה אותי ממנה ונשמה עמוק. "פשוט היה לי רגע של חולשה." היא הסבירה לי כשנרגעה ומחתה כמה דמעות.

"את לא צריכה לעבור את זה לבד," ישר אמרתי. אני יודע שהיא מנסה להיות חזקה בשבילי ובשביל אביגיל אבל זה גם קשה בשבילה.

"אני יודעת," היא חייכה אליי חיוך כאוב.

"אני הולך להכין לנו משהו לאכול." אמרתי והלכתי למטבח, פותח את המקרר ומסתכל על כמות המוצרים הדחוסים אחד על השני. הוצאתי את הפסטה מאתמול ושניצל תירס, מחמם את שניהם במיקרו ובינתיים נותן למחשבות להציף אותי.

למה אבישג התכוונה? יכול להיות שהיא שמה לב למעידה שלי כשהסתכלתי על יערה שיעור קודם? ולמה אביתר לא מאמין לי שאני ואיזבל לא זוג? אנחנו באמת לא ביחד! היא חברה ממש טובה שלי ושותפה מושלמת ללימודים. קול פתיחת הדלת העיר אותי מהרהוריי.

"הכנתי אוכל," אמרתי לאביגיל. היא הסתכלה עליי במבט חטוף, הקשיחה את מבטה והלכה לחדר בלי להגיד מילה, טורקת את הדלת אחריה בחוזקה. משכתי בכפתיי, אם היא לא רוצה לאכול בגלל שאנחנו בריב בעיה שלה. היא לא מענישה אותי - אני זה שאהנה ממנה כפולה. אבל בגלל שאני כזה אח טוב ומתחשב הבאתי לה צלחת, דופק בהחלטיות על דלת חדרה. היא פתחה אחרי כמה שניות, הסתכלה עליי ועל הצלחת שבידי, ואז טרקה את הדלת בפרצוף שלי.

"אם את לא רוצה לאכול בעיה שלך!" צעקתי ופתחתי את הדלת בכוונה. ההורים שלנו לא האמינו במנעולים ואותי ואת אביגיל זה תמיד עיצבן. אבל הפעם זה פעל לטובתי. "לך מפה!" היא צעקה עליי בקול גבוה, של שניה מהישברות. הנחתי את הצלחת באיטיות על השולחן, מתעלם מצעקתה.

"תאכלי." אמרתי.

"לא רוצה," היא החזירה.

"אביגיל אני לא צוחק." שילבתי את ידיי. באמת לא צחקתי. בצרפת היו לאביגיל בעיות אכילה - היא לא אכלה סדיר והייתה בתת -תזונה הרבה זמן, ואף אחד לא ידע או הבחין בכך. אני הייתי עסוק עם החברים והבנות ואמא ואבא עבדו כל היום. בסוף במזל תפסתי אותה יום אחד מפספסת ארוחות כל היום. לקחנו אותה לרופא והוא אמר שהיא חייבת לאכול סדיר. ועכשיו היא לא מסכימה לאכול, רק בגלל שאנחנו בריב.

"גם אני לא צוחקת," היא אמרה והסתכלתי עליה. היא באמת הייתה רצינית מהרגיל. "תאכלי," אמרתי שוב והתקרבתי אליה.

"לא." היא אמרה והתרחקה ממני קצת, פוגעת בי.

"אביגיל שאני לא אצטרך להכריח אותך!" איימתי עליה. זה קרה כבר כמה פעמים מאז שגיליתי את זה אבל אף פעם לא באמת הכרחתי אותה לאכול. האיומים שלי תמיד עשו את העבודה. אבל עכשיו - כשלהב מזבל לה את המוח וגורם לה להיות אמיצה ונועזת ולא מפחדת מאח שלה?

"אני הולך לבקש פעם אחרונה אביגיל." אני אומר בזהירות, מתפלל שהיא באמת תישבר ותאכל ואני לא אצטרך לנקוט באמצעים שבעצם עוד לא חשבתי עליהם בכלל.

"תאכלי."

°•○~°•○~°•○~°•○~°•○~°•○~°•○~°•○~°•○~°•○~°•○~°•○

מה תהיה התשובה של אביגיל? האם היא תישבר?

ואווו יותר משבועיים שלא עלה פרק רק אל תרצחו אותי! וגם בפרק הזה לא עברתי עליו אז יש שגיאות כתיב אני יודעת וזה רק חצי פרק כי לא הספקתי לכתוב את כולו אז מחר אני יכתוב את החצי השני ואעבור על החצי הזה - אם התקופת מבחנים המוטרפת הזאת לא תהרוג אותי עד אז.

שתדעו שאני מקריבה מהזמן שלי ובמקום ללמוד למבחן כותבת פרק!

30 הצבעות
15 תגובות וממשיכה❤