YOU&I

פרק 26 - יש גבול

''אהבה היא לא מה שמסובב את העולם. אהבה היא מה שעושה את הסיבוב בעולם לשווה''

~ אליזבת בראונינג ~

☆

אבישג

אל תבוא אליי היום, שכחתי שאני לא יכולה בסוף

לא חשבתי פעמיים כששלחתי את ההודעה אל ליאו, כמה דקות אחרי שהתנתקה השיחה. הכעס בער בי. אני פותחת בשבילו את הלב, מספרת לו את כל השטויות הלא מעניינות שמרתחשות בחיי ודבר עצום כמו הגירושים של ההורים שלו הוא מסתיר ממני – האם הוא לא חושב שאני חברה מספיק טובה? האם הוא באמת לא סומך עליי כמו שאני סומכת עליו?

"אבישג," צעקת אימי חדרה את דלת חדרי הדקה, "רדי לאכול!" היא המשיכה ואני נאנחתי והכנסתי את הפלאפון למטען.

"אז איך עבר עלייך היום?" אמא שלי שאלה אותי בקול עליז, ההפך הגמור ממה שאני מרגישה.

"נחמד," אני משקרת. היום הזה היה פשוט גרוע. מהקטע עם החבר של עומרי, לקטע עם אדל ולקטע עם ליאו. אני לא מבינה מה קורה לחברים הכי טובים שלי – כבר ידעתי שאדל מסתירה ממני דברים אבל ליאו? לא האמנתי עליו.

"לי היה יום מעולה," נווה העביר את תשומת הלב אליו ואני נאנחתי בהקלה שאני לא צריכה להמשיך לדבר.

"זה נפלא!" הקול של אמא נשמע עליז מדי פתאום. ואני לא היחידה שהבחנתי בזה-

"אמא מה קורה?" מור הניחה את הסכו"ם ברעש על השולחן. "מור!" לחשתי לה. לפעמים הישירות של מור לא עובדת לטובתה.

החיוך של אמא נמחק מהפנים שלה.

"מה אמור לקרות?" היא התחכמה וקמה מהשולחן, הולכת לכיוון המטבח.

"אל תשאלו אותה כלום." אבל שלי דיבר לראשונה לערב זה.

"אוקיי, אז אולי אתה תסביר לנו מה קורה?" מור המשיכה להתעקש. כבר ידעתי שמשהו קורה, כשאמא עליזה מדי זה רק אומר שהיא מסתירה דברים.

"ריאן וסוזן, ההורים של ליאו ואביגיל, מתגרשים," הוא דיבר באדישות. מור הפנתה את מבטה אליי ופניי חתומות. כבר ידעתי את זה, למרות שלא הייתי אמורה לדעת.

"אמא רבה עם סוזן על משהו שקשור לזה." אבא סיים ואני הבנתי. בילדותה לאמא שלי לא היו הרבה חברות, היא הייתה מתבודדת שקטה ואבא שלי הוא זה שהחזיר אותה למציאות וגרם לה להיפתח לאנשים. החברה הראשונה שלה הייתה סוזן, אמא של ליאו, ומאז אמא שלי לוקחת ברצינות כל ריב קטן שלהם. היא ממש רגשנית בקטעים האלה.

"מי רוצה קינוח?" אמא הניחה על השולחן עוגת שוקולד קנויה. אף אחד לא הודיע לה שעוד לא סיימנו לאכול את המרק כשהיא פרסה את העוגה וחילקה לנו.