פרק 28 - אדם טוב יותר

1.2K 83 18
                                    


ליאו

"נו באמת," אביתר נאנח.

"מה אני עושה עכשיו?" הוא המשיך.

"אמממ," עשיתי את עצמי חושב, בהמשך לשיחתנו מאתמול.

"איך אני הולך לעשות את זה?" הוא שאל שוב וזה כבר התחיל לעצבן אותי. כמה ימים הוא יכול לחפור על השיט הזה?

"הופה," הוא הניד בראשו מאחורי. סובבתי את ראשי בחוסר עניין ועיניי התרחבות כשקלטתי את להב מנשק ואני חוזר, מנשק את אחותי נשיקה חפוזה בפה ומחבק אותה חיבוק קצר בכניסה לבית ספר.

"מה לעזאזל?!" הזדעקתי כשהוא התקרב אליי ואביגיל התרחקה מאיתנו במהירות.

להב סירב להביט בי. "ניסיתי לספר לך כמה פעמים.." הוא גירד בראשו. הרבה מחשבות לא נעימות עברו בראשי. מה הוא כבר הפסיק לעשות לה?!

"אה באמת?" שילבתי את ידיי בחוזקה במטרה לא לתת להם לנוע בחופשיות ולפגוש בלסת שלו.

"בוא נדבר בצד," הוא אמר כששם לב שהרבה תחילו להסתכל לכיוונינו והתלחשויות התחילו להישמע. איך שהלכנו מאחורי הבניין תפסתי אותו בצווארון חולצתו והצמדתי אותו לקיר בחוזקה. הוא הציא אנחת כאב ועיניו הביעו כעס אבל שנינו ידענו שאני יותר חזק ממנו מבחינה פיזית.

"מספיק בצד בשבילך?" סיננתי בשקט, מהדק את אחיזתי בנער שלפני כמה זמן חישבתי לבין החברים הטובים ביותר שלי. הוא בא לענות אך עצרתי אותו.

"תקשיב לי ותקשיב לי טוב חתיכת אידיוט, כל נערה ונערה בבית ספר המזויין הזה עומדת לרשותך, אבל דווקא את אחותי, שהיא מחוץ לתחום מכל הבחינות, אתה חייב לקחת? למה להב? כדי לעשות לי דווקא?" שיחררתי את אחיזתי באחת והוא סידר את חולצתו.

"תגיד לי אתה מטומטם?!" הוא צעק. "אתה חושב שזה בכוונה? פעם אחת בחיים שלך תצא מהאנוכיות שלך! לא ליאו, זה לא קשור אלייך בכלל." הוא ענה עם כוונה. אבל הוא שחקן טוב מדי, את זה אני כבר יודע.

"אם את רק תעז לפגוע בה – אם היא תזיל דמעה אחת ויחידה שקשורה באיזו שהיא צורה ודרך אלייך – אני נשבע לך שאתה תתחרט על זה שאתה קיים."

"בחיים אני לא אפגע בה. אני מבטיח" הוא הזדקף וגרם לי להרים גבה. הסטוציונר המושחת שמשחק בבנות בערך כל החיים שלו מבטיח לי הבטחה כזאת גדולה? מה אביגיל עשתה לו?

"אם אני אפגע בה, תהיה בטוח שהגיהנום שאני אעשה לעצמי יהיה הרבה יותר גרוע ממה שאתה מתכנן." הוא המשיך וגרם לביטחון שלי עוד יותר להתערער. איך הוא השתנה ככה?

"זאת האזהרה האחת והיחידה שאני הולך לתת לך, להב. תיקח את זה בחשבון." אמרתי בקול מאיים וצעדתי החוצה, בדרך לכיתה.

"טימטמה לו את המוח אחותך אה?" אביתר הסתלבט עליי כשראה אותי.

"שתוק, היא רק תשנה אותו לאדם טוב יותר," אמרתי את מה שידעתי שהוא נכון. היא ילדה תמימה ובן אדם טוב ואם הוא רק יעז לקלקל אותה..

YOU&IWhere stories live. Discover now