YOU&I

פרק 25 - רשמי

אני פאקינג לא מאמינה שלסיפור הזה יש אלף הצבעות!! ואנחנו רק באמצע הסיפור!! (כן, אני מתכננת בערך 50 פרקים פחות או יותר) תודה לכל הקוראים והקוראות המדהימים והמדהימות שלי, לא מכירה אתכם אישית אבל אוהבת הכי שיש❤ אני שמה לב לכל התגובות שלכם גם אם אני לא עונה לפעמים - אז תדעו שכל הצבעה ותגובה שלכם פשוט מחממת לי את הלב. (חושבות שנגיע ל2k עד סוף הסיפור?)

אוהבת את כולכם, מאיה.

ולפרק!

☆°•☆°•☆°•☆°•☆°•☆°•☆°•

ליאו

"לפחות עכשיו זה רשמי." אביגיל דיברה בקול שקט, שקט כל כך שבקושי הבנתי מה היא אמרה.

"לפחות זה," עניתי בקול מרוחק. היא צדקה, זה רשמי. ההורים שלנו מתגרשים וסוף סוף זה רשמי. להגיד שלא צפיתי את זה אני לא אגיד - שבועות שאני ואביגיל נאלצנו לסבול את הויכוחים והריבים שלהם. אני מניח זה שהיה מגיע במוקדם או במאוחר.

אבא עוזב את הבית מחר וכל היום אני ואביגיל עוזרים לו לארוז, מאחר שבבוקר ההורים הושיבו אותנו לשיחה בסלון וסיפרו לנו את החדשות. הם הציעו לשלוח את שנינו לפסיכולוג, אבל סירבתי בתוקף. לפחות להתמודד אני יכול לבד. אני לא צריך עזרה.

"סיפרת לאבישג?" שאלה אותי אביגיל כשקשרה עוד ארגז מבולגן בקשר הדוק.

"לא." עניתי באדישות. הקשר שלנו כל כך טוב עכשיו, הדבר האחרון שאני רוצה הוא לבאס אותה. אני יכול להתמודד לבד. "למה?" אביגיל הופתעה והתחילה לקשור עוד ארגז קרטון גדול.

"ככה." עניתי, יודע שהעלבתי אותה מהנימה שבקולי אך לא היה לי כלום לעשות. לא יכולתי להסתיר את המועקה. וגם אביגיל אשמה בכל זה, מאחר שהיא כל הזמן הולכת ל'חברה' החדשה שלה - ובמילים אחרות להב. היא לא יודעת שאני יודע והיא לא חושבת על לספר לי. החלטתי שעכשיו אני מדבר איתה על זה, מספיק דחיתי את זה.

"אביגיל." אמרתי בהחלטיות.

"כן?" היא ענתה והמשיכה להתעסק עם נייר הדבק. "תפסיקי רגע. זה חשוב," אמרתי ברצינות והתיישבתי על המיטה של ההורים שלי.

"מה?" היא אמרה בתמימות והתיישבה לצידי.

"מתי תכננת לספר לי שאת נפגשת עם להב?" אמרתי את זה במהירות, כמה שיותר מהר כמה שפחות כואב. פניה החליפו פרצופים מהלם ותדהמה לבושה והיא הסיטה את מבטה ממני בצער.

"לא תיכננת." עניתי במקומה והמשכתי להסתכל עליה.

"ליאו," היא אמרה עם מבט כאוב. סירבתי לקחת את זה ללב. היא לא תיכננה לספר לי בכלל. "אתה לא מבין." המשפט שהיא אמרה הכעיס אותי עוד יותר.