אפילוג - חלק ב'

1.9K 75 12
                                    


''תתארו לכם קצת אושר
כי הוא כל כך כל כך נדיר כאן
עיר מגניבה בתוך החושך ושנינו בשמיכה
והיא מלטפת אותי ואומרת לי
מחר יקרה מה שרצית
והיא מלאה השתקפויות של עצב ושמחה.''

- שלמה ארצי -

"

תפסיקי להיות זעופה כל הזמן." הקול של ליאו חתך את הדממה. אבישג הרימה לעברו גבה.

"אם אני זעופה אז כנראה יש לזה סיבה." היא ענתה לו והוא נאנח.

"אבישג די, באנו לפה כדי להנות. אני לא מבין למה את עושה דווקא כדי שלא יהיה לשנינו כיף."

"אני לא עושה דווקא," אבישג קפצה את פיה במחאה והתקרבה למעקה הזכוכית. היא הניחה את ידיה על הזכוכית שהתחממה בשמש והסתכלה על הנוף.

הנוף היה עוצר נשימה - שטחים פתוחים ושדות בצבעים שונים, בתים בכל הגדלים והצורות, כבישים מעוקלים כמו בציורים.

הנוף הזה היה הרבה יותר יפה אם לא הייתי רבה עם ליאו בטיסה, אבישג חשבה לעצמה והסבה את פניה מהנוף.

ליאו הניח את ידו על ידה והיא הרחיקה את ידה במופגן. הוא נאנח והניח גם הוא את ידיו על מעקה הזכוכית.

כפי שניתן לראות, ה'נצח' של אבישג וליאו לא היה כל כך מתוק. היא ידעה שזה לא יהיה קל בשנייה שהסכימה לכך, אך לא חשבה על ההשלכות הרציניות. אלפי ריבים, עימותים, בכי ורגשות מעורבים באו לאחר מכן.

הריב הכי גדול שלהם התרחש לפי התגייסותו של ליאו לקרבי, הריב השני בגודלו היה כשאבישג החליטה להגיש מועמדות לאוניברסיטת תל אביב, שרחוקה מאוד מבתיהם. הדרך לא הייתה קלה, פעמים רבות אבישג עדיין האשימה את ליאו על התנהגותו האנוכית ופעמים רבות ליאו סבל מפירוק משפחתו והוציא את זה על אבישג. אך למרות כל זאת, הם הצליחו.

"את רוצה שניכנס פנימה?"

"לא." אבישג ענתה בנחרצות וליאו קפץ את ידיו על הזכוכית בכעס.

"כשתחליטי שאת רוצה לבוא ולהפסיק לעשות הצגות של כעס, אני בפנים." במילים אלו ליאו עזב את המרפסת המרהיבה ונכנס פנימה לבית הלא פחות מרהיב.

אבישג נשארה שם, מביטה בנוף היפהפה. פרץ רוח פתאומי גרם לה להצטמרר והעיף את שיערה. אמנם הקיץ עדיין שלט באיטליה, אבל הרוחות שבאו מדי פעם הזכירו על בוא הסתיו הקרב.

אבישג אספה את שיערה ברישול כדי שלא יעוף ברוח ונאנחה לעצמה, ממשיכה להביט בנוף שלא השתנה מלפני דקה.

אני וליאו, זה באמת זה? , היא תהתה. הריב במטוס החזיר מחדש את כל הספקות שליאו הצליח להפיג מהריב הקודם. היא המשיכה לחשוב על כך עוד זמן מה וכשהשמש התחילה לנוע מטה היא הפסיקה לחשוב ונכנסה חזרה לתוך הבית.

YOU&IWhere stories live. Discover now