YOU&I

פרק 17 - לא כוחות

''החיים מפחידים מדי. לפעמים יש לי את החשק הזה פשוט לנעול את עצמי במקום מוגן ולא לצאת החוצה לעולם. לא לראות אף אחד. אני מפחד לפגוש אנשים. אני מפחד להתאהב. אני מפחד
לשבור לב.''

☆

אבישג

נכנסנו לביתה הענק של אמילי ומיד מעיין ונוי נסחפו עם המוזיקה. לי לוקח לפחות כמה רגעים להתסגל לרעש לעוצמה, לכן פניתי לעבר החצר עם הבריכה והתיישבתי ליד הבר.

"משהו לגברת?" הברמן החל להפוך שם כוסות של אלכוהול. היה לו שיער חום פשוט חלק כזה שכל בת חולמת עליו, שרפרף מעל עיניו הכהות שבהו בי בלי בושה. בן 20 לפחות.

"מים." חייכתי אליו והתחלתי לחפש א מעיין ונוי בעיניי אך לא הצלחתי לזהות אף אחד עם כל העשן והאורות והצפיפות.

"מבאסת." הוא קרץ לי ולא הלך להביא לי מים.

"מה הבעיה במים?" הרמתי טונים. שונאת את אלה שעפים על עצמם ומסתלבטים על מי שלא שותה.

"סתם, מבחורה כמוך ציפיתי למשהו קצת יותר... חריף." הוא נשען על הבר והתקרב אליי. ריח סיגריות דבק בחולצתו.

"בחורה כמוני?! מה זה אמור להביע?" התחלתי ממש להתעצבן.

"מה יש לך את לא יודעת לקבל מחמאות? בחורה יפה כמוך."

"אה," הרגשתי מטומטמת אבל לא נתתי לא לראות זאת.

"עכשיו אפשר את המים שלי בבקשה?" אמרתי בקול רגוע.

"לא." הוא הוציא בקבוק אלכוהול והניח אותו על הדלפק.

"אתה לא מבין עברית? ביקשתי מים."

"הבנתי," אמר תוך כדי שהוא מוזג את האלכוהול לכוס ומגיש לי.

"מה זה?" שאלתי בכאילו הסתקרנות. הוא מזג כוס גם לו והרים אותה.

"לא תגלי אם לא תנסי. עכשיו תשתי כבר יפיופה."

לקחתי את הכוס והוא חייך תוך כדי שהקיש את כוסותינו. מה שהוא לא ידע זה שאני לא אוהבת שאומרים לי מה לעשות.

"מה לעזאזל?!" הוא הזדעק כששפכתי את תכולת כוסי על שיערו המבריק והכל כך מושלם.

"יכולת להימנע מזה אם רק היית מביא לי מים." עקצתי אותו. פניו התעוותו בכעס.

"סליחה? אפשר משהו לשתות?" אדל דיברה לידי. התעלמתי ממנה לגמרי.

הוא הצביע על הכוס שלא הספיק לשתות והיא פשוט לקחה אותה והלכה משם, בלי לשאול מה זה ומה הוא יכל לשים בתוך זה. אם לא הייתי בריב איתה, הייתי כועסת עליה ומונעת ממנה לשתות את זה, אבל אני כן ריב איתה ולא מעניין אותי הבעיות שלה. כרגע יש לי בעיות משלי. הברמן יצא מכניסת הבר והתחיל להתקרב אליי.