אחרי שנה
"הוא פשוט לא מפסיק לנעוץ בי מבטים," תמר מילמלה וחברתה אלינור לא הפסיקה לגחך. "אני רצינית, הוא סטוקר אחריי ברמה מפחידה." היא סיימה את דבריה והעבירה את ידה בשיער הקצר שלה, המעוצב בתספורת קרה ומוחלק לא בטבעיות, אחורה בעזרת ידיה השחומות.
"את סתם מגזימה," אלינור הניפה את ידה וביטלה את דבריה של תמר. "הוא רק מסתכל, למזלך." שיחה זו התקיימה בשעת בוקר מאוחרת, בשלהי הסתיו. הבנות ישבו על הדשא והתחממו בשמש, מקוות שהצלצול שיודיע על כניסתם לכיתות לא יגיע.
"דווקא הוא די חתיך, אני לא מבינה למה את חושבת שכל מי שמסתכל עלייך גורלו מוות." אלינור משכה בכתפיה והמשיכה להתבונן בדמות המרוחקת שישבה בתוך המכונית מחוץ לשערי בית הספר. הגבר שישב בה ישב במושב שליד הנהג, נועץ מבטים בשתיהן. הוא הרכיב משקפי שמש שהסתירו חצי מפניו ושיערו השחור נצנץ מהמוצרים בו הוא מקפיד לטפח אותו. למרות שאלינור לא הייתה יכולה להבחין לגמרי בגבר המרוחק, משהו בו היה לה מוכר.
"ועכשיו את זו שנועצת מבטים." אלינור מיהרה להסיט את מבטה מהגבר לאחר דבריה של תמר. הבנות המשיכו לדבר ובעיקר לרכל על שכבתם ועל האירועים התוססים של מסיבת אמש, כשקול פסיעת צעדים רך חתך את הדממה הנעימה.
"זוזי, את מסתירה את השמש," תמר הניפה את ידיה לצורך הדגמה והדמות שהסתירה את השמש נחתה ליד שתי הבנות בנחיתה רכה. תמר עצמה את עיניה והמשיכה להתענג על השמש הנעימה.
"בוקר טוב גם לך, כמה אני שמחה לראות אותך," קולה היה רווי ציניות ותמר גיחכה.
"סורי מותק, בוקר טוב לך." היא הפריחה אליה נשיקה באוויר.
"מה אתן עושות?"
"מחכות לצלצול," ענתה אלינור לשאלה.
"מחכות ליום שלא יהיה צלצול." אלינור גילגלה את עיניה לדבריה של תמר.
"בכל מקרה, תמר החליטה שיש בחור סטוקר חדש שעוקב אחריה." דבריה של אלינור הסיטו את תשומת הלב של הבנות אליה.
"מי זה?" אלינור משכה בכתפיה לשאלה ותמר התחילה לדבר; "אני לא יודעת, אבל אתמול גם ישבנו פה והוא היה באותה הפוזיציה. יושב באוטו בכיסא שליד הנהג עם משקפי שמש ופשוט מביט בי."
שלושת הבנות הפנו את מבטן חזרה למכונית, אך לא היא ולא הגבר היו שם. תמר תהתה מתי הוא הספיק להסתלק.
"אני בטוחה שזה לא קשור אלייך, את לא מספיק מיוחדת כדי שמישהו ירדוף אחריך," תמר החטיפה לאלינור עם ידה.
"אל תקשיבי לה תמר, כולם רוצים לרדוף אחרייך," הבת השלישית גרמה לחיוך שוויצרי להופיע בפניה השחומות של תמר. וזה היה נכון, דמותה הדקה והשזופה של תמר הייתה נאה במיוחד, שיערה השחור הקצר שידר סקרנות ובעיניה החומות היה זיק של טוב לב והבנה. כל בן שהתקרב אליה מצא את עצמו נופל בה.
YOU ARE READING
YOU&I
Romansa״תמיד היית אחד שבורח. ברגע שהכל היה מתחיל להיות טיפה לא בסדר, היית נעלם. תמיד תהיתי לאיפה אתה הולך. או למה אתה לא לוקח אותי איתך. ומה אם הכל יהיה לא בסדר לגמרי פתאום? אולי תיקח אותי איתך? כן, ככה חשבתי. לא ציפיתי ממך ליותר מזה. יודע מה? לך לאלף עזא...
