YOU&I

פרק 12- בוגד

''בוגד היא קראה לי. כי הלכתי לאחרת. כי היא לא קסמה לי יותר. אך הדבר היחידי שבגד זה היופי שלה, שהחליט ללכת לשכנה אז זרמתי והלכתי איתו''

☆

ליאו

קמתי בבוקר ולקח לי שנייה להיזכר איפה אני. אבישג עדיין ישנה כשיצאתי למקלחת להחליף בגדים ולצחצח את שיניי. אחרי שסיימתי את התארגנויות הבוקר ירדתי למטבח וקיבלתי את פני נורית בשלום.

"היי ליאו." היא חייכה אליי וסימנה לי להתיישב באחד מכיסאות הבר הארוכים. התיישבתי והיא הניחה בצלחתי כמה פנקייקים.

"מה קורה?"

"בסדר," התחלתי לאכול בשקט.

"ליאו.." היא הסתובבה אליי עם מבט כאב בעיניה.

"מה?" שאלתי למרות שכבר ידעתי מה היא רוצה להגיד.

"אמא שלך התקשרה אתמול. הם דאגו לך מאוד מאוד."

"חשבתי שהם היו עסוקים מכדי לדאוג לי."

"יש להם מספיק בעיות עכשיו, אתה לא צריך להקשות עליהם!"

"אז היא סיפרה לך מה קרה?"

"איזו שאלה! אני חברה שלה מגיל 15. תראה, אני לא שופטת אותך או משהו, אין לי זכות לעשות את זה, אני רק אומרת שהיית צריך להגיד להם שאתה הולך לאבישג."

"והם היו צריכים לריב במקום אחר." הנחתי את החצי השני של הפנקייק על השולחן, כבר אבד לי התיאבון בגלל השיחה הזאת.

"קראתי לאמא שלך שתבוא לאסוף אותך." נורית התעסקה בלחתוך סלט, נמנעת מליצור איתי קשר עין.

"היא לא התקשרה אלייך אתמול. את התקשרת אליה."

"אני מצטערת."

"לא את לא, לפחות תגידי את האמתת"

"ליאו תבין אותי! אבישג מתקשרת בקול מודאג שאתה בא לישון פה, ואתם בריב! הבנתי שמשהו לא קשורה. רק דאגתי, זה הכל."

"זה הקטע, את דאגת. ההורים שלי לא. הם היו ממשיכים לריב כל הלילה על יון, בלי לזכור שיש להם עוד בן בשם ליאו ובת בשם אביגיל, אם לא היית מתקשרת!"

דפקתי על השולחן בכעס. זה לא הגיע לה, היא בסך הכל דאגה לי, אבל הייתי חייב לשחרר את הכעס שלי איכשהו, וכעסתי עליה יותר ממה שהגיע לה.
אבישג ירדה במדרגות.

"שמעתי צעקות, מה קורה?"

"כלום." אמרתי ועליתי במהירות לחדרה. תליתי את התיק על כתפי והוצאתי את הפלאפון מהמטען. כשירדתי למטה, ראיתי את אבישג יושבת זועפת בקצה אחד של החדר ואמה בקצה השני.

"בבקשה אל תריבו בגללי." אמרתי בדרכי החוצה.

"אני באה איתך." אמרה לי אבישג ומיהרה לקחת את התיק ולרוץ אחריי.