Lost in his smoke ♚ L.S

three ✾ 3

[ נקודת מבט הארי ]

החום, הצפיפות והרעש מכניסים אותי ללחץ אוטמטי.

אני מקרב את המזוודה שלי קרוב יותר אל גופי בניסיון נואש לא לאבד אותה בהמולת בני הנוער שהשתלטו על דלפק הקבלה.

סוף כל סוף תורי הגיע ורגליי רועדות שהן מתייצבות מול קבלת הפנים שלי.

גבר חסון וגבוה ניצב מולי,
הוא משדר קור מסוים, ואפילו קצת מפחיד.

כנראה שבהיתי בו כי הוא מכחכח בגרונו ושואל בקול עבה "מה השם?"

אני מתעורר מהטראנס ששקעתי בו ואומר במהירות "הארי סטיילס".
נראה שהוא בודק ברשימות שלו כמה דברים ולאחר כמה שניות מבט הקלה עולה על פניו.

"ברוך הבא הארי. החדר שלך זה חדר מספר 301" הוא מסביר לי בעודו מסמן על דף וי קטן.

הוא מושיט לי מפתח כסוף שאליו מחובר בעיגול מתכת- פלסטיק ירקרק עם המספר "301" .

אני מודה לו ומתכוון ללכת אך הוא עוצר אותי בכך שאומר "התקנון יהיה בחדר שלך. אתה בקומה שלישית. בהצלחה" הוא אומר במהירות ועובר לבחורה שמאחורי.

אני אוחז בדבריי בחוזקה ומפלס את דרכי בהמולת האנשים לכיוון המדרגות הרעועות.

עכשיו, אחרי שהתרחקתי מהדלפק, שקט קיצוני הורגש פתאום. כאילו לא לפני שתי דקות שיחות של עשרות בני נוער מילאו את האוויר.

בעודי עולה במדרגות לעבר החדר שלי, אני לוקח את הזמן לבחון את הפנימייה בה אהיה בשנים הקרובות.

אני מופתע לגלות שהחיצוניות שונה באופן גמור מפנים הפנימייה.
מבחוצה לה, מדשאה גדולה מתפרשת על השטח העצום ועמודים גדולים ולבנים ניצבים בביטחון.
אך שנכנסים, אפלה מסוימת מכסה את המקום.
יותר חשוך, הסדר והארגון לא שוררים כאן במידה גבוה.
כל פריט שניצב בפינת המקום נראה ישן ומאובק.

אני עולה יותר מהר במדרגות, והלחץ ששרוי בי מתגבר עם כל התקדמות לעבר החדר שלי.

סוף סוף אני מגיע לקומה השלישית.
מסדרון ארוך וצר משתלט עלייה, ואני הולך לאט ומציץ לעבר שלטי הדלת.

בקלות אני מוצא את חדרי והלב שלי דופק שאני מכניס את המפתח הכסוף.

הדלת נפתחת בחריקה ואני לוקח שנייה לעכל מה ניצב מולי.
הלם.

אני נכנס בצעדים כבדים ומביט סביב.
פחדתי שהחדר יהיה בסגנון פנים הפנימייה,
אך הוא דומה יותר לחיצוניות שלה.