Lost in his smoke ♚ L.S

twenty nine ✾ 29

[נקודת מבט הארי]

המוזיקה מחלחלת לכל פיסה בחלל הגדול.
בסים עוצמתיים וצעקות שמחה מושלכות מכל מקום, ולרגע אני צריך לצאת ממחשבותיי ולנסות להתפקס במציאות.

למען האמת, אני לא כל כך סובל במסיבה הזו,
ואם להיות כנים - זה עדיף הרבה יותר מאשר לשבת בחדר עם ספר.

נייל וליאם היו איתי בהתחלה, אבל אחרי שהבהרתי להם שאני מסתדר לבד הם דהרו לכיוון קובץ הנערים שהתאסף מעל חבית בירה איתנית.

את לואי לא ראיתי בכלל בשעות האחרונות, והאמת, אני בכלל לא יודע אם הוא הגיע לפה.

אני קם מהספה המאובקת  ונדחף בין אנשים קולניים לכיוון הקצה השנה של המקום.
יש יותר מידי רעש בצד הזה, ואם חושבים על זה - אני מעדיף לעלות לאיזה חדר שקט ולחכות שהמוזיקה תחלש מעט מאשר להיות תקוע באמצע המסיבה עם ארבעה רמקולים מכוונים לאוזניי.

אני מגשש בין האנשים לכיוון המדרגות, ממלמל התנצלויות לכמה מהם שכתפינו נפגשות.

כשאני מגיע לקומה השנייה, אני מתנשף מעט ונשען על מעקה העץ המשקיף על הקומה למטה.

לפתע, זמזומים קלים נשמעו מהמשך המסדרון.
אני מחליט להתעלם ושב להביט בקומה התחתונה, אך הפעם קולות עזים עולים מן הצד הימני.

ברוב סקרונותי, הפניתי את ראשי מעט וניסתי לגשש בחושך החלקי אחר המקום ממנו הרעשים הקלים באים.

הקולות התקרבו, ואישוניי נפערו כשהבחנתי במתרחש.
גבר גבוה רוקד צמוד אל גופו של לואי, מתנוענע קדימה ואחורה על גופו לפי קצב התווים.

מידית חשבתי שלואי לא רוצה בכך, אך כשהבחנתי כי הוא חופן את הישבן של הבחור שרוקד עליו - הבנתי שזה סיפור אחר לגמרי.

למה הוא כל כך קרוב אליו?
למה הוא נראה כאילו הוא אוהב את זה?

בלעתי את רוקי בתדהמה וניסיתי להתעלם מהמתרחש כמה מטרים ממני אבל הקולות ששררו בין השתיים חדרו אל אוזניי.
צמרמורת עברה בי.

״רוצה לתפוס חדר?״ קולו של הבחור לחש ברקע

בתוך תוכי,קיוותי שלואי יעיף את הבחור הזה ממנו אבל כשקול חלוש מלמל ״כן״ הרגשתי כעס מתלקח בי.

אני לא יודע למה בידיוק,
אבל אנדרנלין זרם בגופי כמו זרמי חשמל עוצמתיים.