Lost in his smoke ♚ L.S

seven ✾ 7

[נקודת מבט הארי]

הסתכלתי על השעון שתלוי ברשלנות מעל לוח הגיר.

זה נראה כאילו המחוגים שלו החליטו להתקע על אותה שעה ולא לזוז ממנה.

"הארי, אתה איתנו?" קולה של ג'נה, המורה לפיזיקה פלש לאוזניי.

"כן" מלמלתי והזדקפתי בכיסאי.

אני יודע שזה היום הראשון ללימודים ואני אמור להשקיע ולהקשיב,
אבל אני די בטוח שפיזיקה זה מקצוע שהמציאו אותו רק כדי לאפשר לתלמידים שעת שינה נוספת.

"אני משחררת אותכם מוקדם יותר היום וללא שיעורים כי זה היום הראשון.
יום טוב כולם." אמרה ג'נה בקולה הנינוח ומתחה את חצאיתה הארוכה כלפי מטה.

שיחררתי נשימת הקלה וקמתי משולחני, מניף את התיק על הגב שלי תוך כדי.

"אני נשבע שאם קאבוי לא היה מעיר אותי הנחירות הפיזיקאיות שלי היו מתערבבות עם האוויר. מקדונלאדס מישהו?" נייל שאל בעודו טפח על כתפי.

 בשבוע האחרון לחופש ביליתי את רוב זמני עם נייל, ליאם, זאין וג'וש והספקנו להכיר די טוב.

גיליתי שיש להם כינויים אחד לשני,
לליאם לדוגמא כולם קוראים קאבוי כי ביום הראשון שהגיע לפנימייה הוא בא עם בובת הקאבוי מצעצוע של סיפור ולא עזב אותה, מאז הכינוי נדבק.

לג'וש כולם קוראים נאט,עדיין לא הצלחתי להבין למה.

"כדור הארץ להארי" נייל מחזיר אותי לקרקע לפתע.

"כן, סליחה. מה שאלת?"

"מקדונלאדס, עכשיו. זה היום היחידי שמותר לצאת מהפנימייה"

"עכשיו? עוד לא סיימנו ללמוד" אני ממש לא מתכוון להבריז, בייחוד לא ביום הראשון.

"בטח שסיימנו, איזה עוד שיעור יש?" ליאם הצטרף לשיחה שלנו.

"מגמת אומנות, והאמת זה מתחיל עוד דקה בידיוק" אמרתי והצצתי בשעון המעוגל שבקיר

כולם הביטו זה בזה ואז בי.
"אנחנו במגמת צרפתית, כולנו." ליאם אמר וטפח על גבי מהצד השני . 

"אה, זה בסדר. בכל מקרה תקנו לי איזה צ'יפס אם אתם כבר שם" חייכתי חצי חיוך.

"עלינו ,פיקאסו" ליאם הבטיח והתקדם עם נייל.

אני לוקח נשימה עמוקה ונפרד מהם, לפחות זה השיעור האחרון היום.

לאחר עשר דקות של חיפוש כיתת האומנות אני סוף כל סוף מגיע אלייה.
אני פותח את החצי דלת הכבדה ורואה שכל המבטים הופנו אליי.

"סליחה, לא מצאתי את החדר" אני מסביר למורה שדוחף את משקפיו הקטנים קרוב יותר אל עיניו.
הוא מהנהן ומסמן לי לשבת.