[נקודת מבט הארי]
"לואי!" צרחתי שהמכונית התנגשה בשלי
"אתה פשוט לא נורמלי, יכלתי לההירג!"
ילדים קטנים הביטו בנו כעצם זר והוריהם מאחורי הסורגים הקשיחים שלחו לנו מבטי שאלה.
טוב, אני מסכים איתם - זה בהחלט לא מחזה שרואים כל יום.
"תסתום כבר ותעשה קצת כיף" לואי הודיע בקולי קולות והתנגש במכונית האדומה שלי
"אתה יודע מה?" שאלתי והידקתי את אחיזתי בהגה הקטן שנראה כי הוא עומד להתפורר תחת אחיזתי. "אתה רוצה קרב? תקבל קרב"
הודעתי ונסעתי ישירות לכיוון המכונית שלו
הוא נראה כי מפהק ומותח את ידיו, בכלל לא מתעניין במכונית שלי שנוסעת במלוא העוצמה לשלו
ואני חושב שדווקא בגלל זה, לחצתי על דוושת הברקס בעוצמה בידיוק לפני הפגישה בין חתיכות הברזל הישנות.
לואי צחק ותפס את בטנו "וואו" הוא אמר ונסע לאט לאט לצד המכונית שלי
"תראה, אני דורס את טיפת הכבוד האחרונה שלך" הוא הודיע ונסע קדימה ואחורה על רצפת הבטון שהספיקה להשחיר
"ההפעלה תסתיים בעוד כדקה אחת"
קול כריזה נשי הודיע
"דקה אחת עד שתצא מהמכונית העלובה שלך ותתמודד עם ההפסד, איך זה מרגיש?" הוא שאל ונסע בסיבובים
"למען האמת לואי" אמרתי בנונשלנטיות ולחצתי בחוזקה על דוושת הגז "תגיד לי אתה" אמרתי בעודי מתנגש בחוזקה במכונית הקטנה שלו.
הוא נראה מופתע מההחלטה המידית כמעט כמוני.
הוא התיישר בכסא הקטן ובידיוק שבא לרסק את המתכת שלו על שלי,
נראה כי מכונית נוספת הצטרפה לקרב שלנו.
הסתכלתי לימני, כדי לראות את מי התנגש בלואי והוציא אותו מתחומי המשחק, ושהבחנתי כי זה ילד קטן ובלונדיני שמעקם את אפו כדי להשרות פחד מסוים בחקינו - פרצתי בצחוק.
לואי נשאר עם עיניו פעורות ומלמל "זה-זה לא אפשרי" בידיוק שצלצול החלפת התור התנגן בצורמנות ברקע.
"ווהו" קראתי בניצחון ויצאתי מהמכונית הקטנה "ניצחון חלק" אמרתי והתמתחתי כדי להקל על שרירי.
"אם בלונדי לא היה מתערב הייתי מנצח" לואי הודיע ושלח מבט חודר לילד עם עייני הקרמל שהספיק להוציא לו לשון ולרוץ.
"זו הסיבה שלעולם לא יהיו לי ילדים" הוא אמר בייאוש בעודנו יוצאים מתחת לשלט שמודיע "מכוניות מתנגשות"
"אתה לגמרי מגזים" אמרתי וגלגלתי את עייני
"לא, אני רציני" הוא אמר בטון קשה פתאום
"אתה לא תרצה אף פעם ילדים?" שאלתי אותו ועצרתי במקומי, מרים גבה לעברו.
"לא. אני מעדיף לבזבז את הכסף שלי על משהו אחר חוץ מברביות" הוא אמר ואחר כך הוסיף בשקט "או על ירידים"
YOU ARE READING
Lost in his smoke ♚ L.S
Fanfictionהבטתי בו לכמה רגעים והרגשתי אבוד. אבוד בתעלומה שנקראת לואי. אבוד בזוג עיניים כחולות, אבוד בריח וניל וסיגריות, אבוד עמוק מידי בריבים על אמנים מודרנים. תחת נשמתי הסנפתי את ריח הסיגריה שטרם התכבתה. ניסיתי לחשוב איך לפתור את התעלומה בשם לואי, אבל גם א...
