[נקודת מבט הארי]
היינו קרובים מאי פעם.
יכלתי להרגיש את עורו המחוספס ולנשום את הריח המוכר שלו, את הסיגריות ואת הוניל שעטפו אותו.
הרמתי את מבטי, פוגש בכחול שלו, שוקע בעיניו.
הוא נשך את שפתיו, מעביר את לשונו על עגיל השפה שלו מה שגרם לי לעצור את נשמתי.
הוא התקרב לאט לשפתיי, ודמי בער שהוא...
דפיקה בדלת נשמעה.
פלטתי אנחה לא רצונית וניסיתי להתאפס.
דפיקה נוספת.
שפשפתי את עייני, פוקח אותן.
האור שהסתנן מבעד לחלון נראה חזק יותר מאי פעם.
הצצתי לשעון ושראיתי שהשעה שש בבוקר ניסיתי להבין איפה אני.
כשהבחנתי שאני בחדר שלי, ושלואי ואני לא בפנטזיה פרטית, ניערתי את ראשי.
למה חלמתי על זה?
"טומלינסון וסטיילס לפתוח את הדלת מיד" צעקה נשמעה עכשיו.
יכלתי לזהות את קולו של לנגורן.
מיד ליבי התחיל לדפוק.
אם הוא פה בגלל המסיבה אתמול?
הוא בא להעניש אותנו?
הבטתי במיטתו של לואי והבחנתי בשיערו הפרוע ובעיניו שמנסות להתסגל לאור הבוקר.
"תפתחו את הדלת מיד או שאפרוץ אותה!" קולו של לנגורן חד וחזק
מיד לואי קם על רגליו בשילוב כמה קללות,
הוא כמעט רץ למקלחת והבחנתי בזווית עיני כי הוא מורח על לשונו משחת שיניים.
תחילה לא הבנתי מה הוא עושה, אבל ההבנה נפלה עליי בשניות.
הוא רוצה לטשטש את ריח האלכוהול.
הוא יצא מהמקלחת, מדשדש לעבר הדלת בצעדים מרושלים.
הוא פתח חצי מהדלת והבחנתי בזווית עיני בלנגורן מציץ עליי ומדבר עם לואי.
לא יכלתי לשמוע בבירור על מה הם מדברים אבל הייתי בטוח שנתפסנו.
זה העונש שלי על זה שאני לא מקשיב לעצמי.
לאחר כמה שניות שמעתי את לואי ממלמל "אוקיי" וסוגר את הדלת אחריו.
הוא חזר למיטתו ועטף את עצמו בשמיכה הלבנה בלי לומר מילה.
"מה הוא רצה?" שאלתי בלחץ ועברתי לישיבה על מיטתי.
"הלימודים בוטלו השבוע בגלל בדיקת מורים או משהו" הוא מלמל ועטף את החלק האחרון מראשו שהיה גלוי לעין.
YOU ARE READING
Lost in his smoke ♚ L.S
Fanfictionהבטתי בו לכמה רגעים והרגשתי אבוד. אבוד בתעלומה שנקראת לואי. אבוד בזוג עיניים כחולות, אבוד בריח וניל וסיגריות, אבוד עמוק מידי בריבים על אמנים מודרנים. תחת נשמתי הסנפתי את ריח הסיגריה שטרם התכבתה. ניסיתי לחשוב איך לפתור את התעלומה בשם לואי, אבל גם א...
