Lost in his smoke ♚ L.S

fifteen ✾ 15

[נקודת מבט הארי]

הוא הסתכל עליי כאילו ראה רוח רפאים עוברת מולו.
שיחררתי לאט את ידיי מהכעס שמילא אותן ולקחתי נשימה עמוקה,
השתיקה בינינו הייתה תלויה באוויר.

"תתעלם ממה שאמרתי, פ-פשוט תביא לי את הציור" אמרתי בטון רגוע והושטתי את ידי לעברו.

הוא צמצם את עיניו והושיט לי את הציור,
ההקלה שקעה בגופי אבל איתה גם הפאניקה.
הוא יפסיק לדבר איתי עכשיו?

"אתה מצייר יפה" הוא אמר והעביר את כרית אגודלו על שפתו התחתונה באיטיות.

השפלתי את ראשי ואמרתי בלחש "תודה"

הוא התיישב על המיטה שלו וחלץ את נעליו "כמה זמן אתה מצייר?" הוא שאל והסקרנות בצבצה בקולו.

"אני לא ממש אוהב לדבר על זה" עניתי שהמבט שלי עדיין מרוכז ברצפה הקרה.

"נו, קדימה. אני פשוט מתעניין" הוא הגיב בעודו נשען על הקיר הדבוק למיטתו.

"אמ" גמגמתי "מגיל עשר בערך" עניתי בקצרה בעודי משעין את הציור על דלת הארון

"תמשיך" הוא אמר ברוגע ובזווית עייני אני מבחין כי הוא סורק כל תנועה שלי.

"במשך שלוש שנים הראשונות ציירתי רק מכוניות" אמרתי ברוגע והשארתי את מבטי על הרצפה "צהובות, אדומות וכחולות"

"רק מכוניות?" הוא חזר על דבריי וניסה ללכוד את מבטי "למה?"

"לא יודע האמת. פשוט אהבתי לשבת על המדרכה ולצייר את המכוניות שעברו מולי" שיתפתי אותו והבטתי לכיוון ידיי המשחקות עם עצמן.

הוא קם לפתע מהמיטה.
"אוקיי פאק" הוא אמר בקול חד

"מה?" שאלתי אותו

הוא התקדם לעברי כמה צעדים, ובידיוק שחשבתי שהוא יעצור הוא המשיך והתקרב.

הוא התקרב אליי כל כך קרוב שהנשימה שלי נעתקה בבת אחת מהחשמל שנוצר בינינו.

"אתה חייב" הוא אמר בחדות ובלע את רוקו
"להתסכל עליי" הוא המשיך והעלה את פניי לעיניו "כשאנחנו מדברים"

בלעתי את הגוש שעמד בגרוני וצללתי לכחול שלו.
הוא הביט לעייני בעוצמה, סרק אותן שקע בהן.

"אתה..." הוא התחיל להגיד והתקרב אליי יותר, גופינו צמודים והיינו קרובים כמו שלעולם לא היינו. "משגע אותי"

הלב שלי השתולל בבית החזה שלי ומפי יצאה השתנקות לא צפויה.

הוא הרים את ידו לפניי והעביר אותה על לחיי לכיוון צווארי, צמרמורת עברה בעמוד השדרה שלי.