Lost in his smoke ♚ L.S

twenty-three ✾ 23

[נקודת מבט הארי]

סגרתי את תא המטען בטריקה והנפתי את התיק השחור על גבי.
לקחתי כמה רגעים להביט סביבי ולהכיר מחדש את המקום שכל כך התגעגעתי אליו.

ענפי העצים היו חשופים מול הרוח ולשורשיהם היו מונחים העלים אשר הספיקו לנשור.
גבעות קטנות של שלג נמסו להן על הדשא האפור של גברת לקסדר והערפל המטושטש כיסה את הרחוב הקטן בו גרתי.

רציתי להשאב לריח הרטוב ולעצים היפיפיים אבל לואי, שפניו מסמנות כאילו הוא הולך להתעלף כל רגע - העיר אותי מהגעגועים הלא פוסקים.

"זה נראה מקום נחמד" הוא אמר ביציבות וסרק את האזור

התקרבתי אליו ויישרתי את התיק על גבי "קדימה" אמרתי והובלתי אותו לכיוון הבית שלי.

הוא העביר את ידו בשיערו אחורנית ונגרר מאחוריי.
גם עכשיו, שאני פה, ממש מול הבית שלי,
אני לא מצליח להאמין שהוא בא איתי.

עלינו בגרם המדרגות הקטן שהוביל לדלת הבית שלי ושאפתי אוויר קר לראותיי לפני שדפקתי על הדלת החומה.

הסתובבתי ללואי, רואה כי הוא משפיל את ראשו ומשחק עם אצבעותיו המקעוקעות
"הכל יהיה בסדר" לחשתי לו פעם אחת אחרונה לפני שדלת הבית נפתחה.

מיד ידייה הקטנות של אמי עטפו אותי, בלי לומר מילה.
חיבקתי אותה בחזרה והרחתי את ריח הבושם המוכר שלה, שואב כוחות ורוגע ממנה.

"אהוב" היא מלמלה בתוך חזי

שיחררתי את החיבוק החם והבטתי בה "התגעגעתי אלייך" אמרתי עם חיוך קטן.

כמעט ושכחתי שלואי מאחרינו.

לואי.

"אמא!" אמרתי פתאום ולקחתי צעד אחורה "זה לואי, השותף שלי בפנימייה" הצגתי אותו

הוא חייך את החיוך המזויף ביותר שראיתי בחיי ואמר בשקט "היי"
אמא שלי, כמו שהכרתי אותה, משכה את לואי לחיבוק קצר ואמרה "ברוך הבא לואי"

הדחקתי צחוק שראיתי את תגובתו של לואי למקרה, הוא נראה כאילו רוח רפאים עברה מולו. הוא חיבק ברשלנות את אמי ובלע את רוקו.

אמא שלי נכנסה הביתה וחיכתה ששנינו נכנס לפניי שהיא סגרה את הדלת הכבדה.
"אני צריכה לערוך את השולחן ולעשות עוד כמה סידורים אחרונים במטבח" היא הודיעה בחיוך וניקתה את ידייה על הסינר שהיה מוצמד למותנה.

"את רוצה שאעזור לך?" שאלתי והבטתי בה

"מה פתאום! , רק הגעת" היא הרימה את קולה והתקדמה לכיוון המטבח  "תארגן את הדברים שלך ועוד עשרים דקות שגם ג'סי וג'מה יגיעו נשב לאכול"
גלגלתי את עייני למשמע דברייה כי ידעתי שהיא תשתגע עם כמויות האוכל שהיא תעשה.