Lost in his smoke ♚ L.S

thirty seven ✾ 37

[נקודת מבט הארי]

הים הכחול הרדים את ליבו לעת עתה, כאילו לחש לו, שסוף כל סוף, הרוגע המצמרר החל לזרום בין כותלי גליו.

השעונים המצוירים בצורה לא קונבנציונלית, נמסים בגולמניות מדויקת, סוחבים עימם את הזמן.

אני יכול לבהות בציור הזה שעות, אבל קולו של המדריך המלווה, התפרץ למחשבותיי המהרהרות.
״התמדתו של הזיכרון״ ראובן, המדריך שמלווה את מגמת האומנות מטעם המוזיאון מסביר לנו.

״אחד מהציורים המפורסמים ביותר של סלבדור דאלי, והאהוב עליי ביותר מציוריו״ הוא אמר וחייך קלות לעברנו ״מה שמיוחד בו בעיניי, הם הדרך שהשעונים מצוירים. אתם מוזמנים להתקרב״

ובשניות ספורות עשרות מתלמידי המגמה התקרבו ובחנו את הציור לעומק.

הסיור היום במוזאיון האומנות היה אמור להיות בחודש הבא, אבל רות, המורה לאומנות שלנו החליטה להקדים אותו.

בזווית עיניי ראיתי את לואי עומד במקומו ולא טורח להעיף מבט ביצירה של דאלי.

פחדתי להתקרב אליו עכשיו, השבוע עבר מעולה בינינו, אבל לא כשהיינו ליד אנשים.

״בואו נעבור הלאה״ החווה ראובן לעבר היצירה הבאה ״מישהו יודע מי צייר את היצירה המופלאה הזו?״ שאל אותנו המדריך בהתלהבות.
אני ידעתי מי צייר אותה, אבל רציתי לראות אם לואי ישיב לפניי.

לאחר שתיקה ארוכה, ראובן לקח נשימה ואמר ״אז את תקוותם של החיות צייר פרנץ מארק״

״סליחה״ קול יציב נמתח באוויר. חיכיתי לתגובה שלו, ועכשיו יותר מתמיד אני צמא למילים שלו.
״חוששני שיש לך טעות רבואן״ לואי אמר בביטחון ולקח כמה צעדים קדימה לעבר היצירה

״ראובן״ תיקן אותו המדריך וכחכח בקולו

״הצייר של היצירה הזו העדיף שיגידו את שם משפחתו קודם ואז את שמו הפרטי, אז, זה מרק פרנץ. לא פרנץ מרק״ לואי אמר בביטחון רב ושילב את ידיו אל מול היצירה

ראובן, שנראה כי נלחץ מאוד מהפגנת הידע של לואי, סידר את עניבתו ברשלנות והנהן כמה פעמים לפני שהמשיך להסביר על הציור.

לואי, הלך כמה צעדים אחורה וכבר לא השתתף בדיון.
התקרבתי לעברו קלות ״אז זה הפייבוריט שלך?״ לחשתי לו והבטתי בצבעים המבולגנים.

הוא חייך חיוך קטן אך לא הרים את ראשו לעיניי.
״אני מתאר לעצמי שאהבת את העבודות של דאלי״ הוא לחש לעברי