-נ.מ אור-
"קח, זה כל המידע מהיום". העפתי כמה טפסים על שולחנו של ניב.
"מה זה?" ניב הציץ בדפים.
"תזיז את התחת שלך ותבדוק".
"מה קרה אתה עצבני היום?" הוא הסיר את רגליו מהשולחן.
"סתם, ליטל הזאת". מלמלתי.
"מה היא עשתה לך עכשיו?"
"פרצופים, הצגות, מה לא?"
"תתעלם". הוא משך את הטפסים אליו. "אין לנו זמן לזה, אתה ילד גדול, תסתדר".
"זה לא זה", הסברתי בחוסר שקט. "היא כאילו נותנת לי הרגשה שאני פוגע בה".
"כי אתה פוגע בה, אחרי מה שאמרת לה אתמול היא יחסית מתנהגת יפה".
"מתי אפשר לגמור כבר את המשימה הזאת?" נאנחתי אחורה על הכיסא.
"יובל טס עוד שבוע, נכון?" שאל והנהנתי. "המשימה מסתיימת יום לפני הטיסה שלו".
"אוקי..."
"אתה חייב להזדרז".
"איך בדיוק?" רטנתי.
"תמריץ את ליטל, תמריץ אותה".
"היא תקועה כל היום עם החברות המטומטמות ש..."
"אל תגיד על בר מטומטמת". ניב הזהיר אותי. הרמתי את ידיי כחף מפשע.
"זה רציני בניכם?"
"אני חושב שכן". הוא ענה בחיוך. "אני מקווה שכן".
---
-נ.מ שגיא-
"לא, אין". אמי השיבה בלחץ. "נגמר החלב, טוב?"
"אז מה אני אשתה עם הקפה, מיץ אשכוליות?" חן רקעה ברגלה. היא סגרה את דלת המקרר.
"תפסיקי", הפצרתי בה. "שתי תה".
"סתום אתה".
"די שניכם", אימא שלי ניגשה לדלת. "אני ארד עכשיו לקנות".
"אימא", קראתי לה והיא המהמה. "מה קורה עם העבודה שלך?"
"טוב שהזכרת לי". היא התקרבה אליי בזריזות. "הבוס שלי מבקש שתוריד את החסימה ואז הוא יחזיר אותי לעבודה".
"באמת?" פרסתי חיוך בהתרגשות.
"כן", היא נשקה לראשי. "תעשה את זה, חיים שלי".
"טוב". הסכמתי.
"והעיקר שלחן אין מה לשתות, נכון?" חן צעקה בעוד היא מחטטת בארונות ומחפשת חלב.
"הנה, אני יורדת". אמי הודיעה. "למישהו יש עשרה שקלים?"
"גמרתי את זה על סיגריות". גררתי את הבקשה מעליי.
"לי אין כסף קטן". חן עשתה כמוני. אמי חיטטה בכיסיה.
"מי זה בדלת עכשיו?" היא לחשה ופתחה את הדלת.
YOU ARE READING
Was it a mistake?
Romanceהיא- בחורה קלילה וחמודה, מצחיקה ויפה, תלמידה מצטיינת בתיכון, בת 18, מנהריה. הוא- בחור צ'ארמר וכובש, שטותניק ורגיש, עומד להשתחרר מהצבא, בקרוב בן 22, מאשדוד, מתגורר בתל אביב. האינטרנט- מה שמפגיש בניהם ומצמיח אהבה טהורה חסרת מעצורים. השאלה היחידה היא...
