פרק 25 - לזכור אותך

9.1K 297 28
                                    

חלק שלישי😱😱😱😱
מקווה שתאהבו❤❤❤

התעוררתי לקול ציפורים מרגיע.

הסתכלתי סביבי והכל היה מוכר.

החדר המיטה אפילו הווילונות.

אבל הוא לא. מי זה? למה הוא עומד שם?

קמתי וצעדתי כמה צעדים אחורה.

"בוקר טוב נסיכה" הוא חייך והתקדם אלי

"מי אתה?" שאלתי בפחד

הוא נעצר לרגע והתבונן בי בפרצוף מבולבל

"מה זאת אומרת מי אני?" הוא שאל והמשיך להתקרב

"אל תזוז" צעקתי וכמעט מעדתי מהשידה הקטנה שהייתה מאחורי.

"ג'ניפר? הכל בסדר?" הוא שוב שאל עם פרצוף מודאג, מי זאת ג'ניפר? מי הוא? מה קורה כאן ולמה אני לא זוכרת כלום?

"מה-מה את זוכרת?" הוא שאל בשקט

"אני זוכרת... איזה שנה אנחנו ו.. את הבית הזה, אבל... אותך לא, אני אפילו לא זוכרת את השם שלי" עניתי והתיישבתי על המיטה.

הוא הסתכל עלי בבהלה ורץ החוצה.

אני לא יודעת מי זה, אני נשארתי פה מפוחדת ולבד. אני לא יודעת איך הגעתי לכאן או מה קרה לי, כל מה שאני יודעת זה שאני לא מכירה אותו ואני רוצה לצאת מכאן!

*חמישה חודשים לפני - נקודת מבט רוי*

"למה היא לא מתעוררת?!" צרחתי על הרופא הבן זונה הזה שלא מוכן להגיד לי מה קורה איתה.

"אדוני אתה חייב להבין, הגוף שלה עבר טראומה יכול להיות מצב שייקח לה זמן עד שהיא תתאושש ותתעורר" הוא אמר ואני התאפקתי לא להעיף לו אגרוף לתוך הפרצוף.

"מזה זמן דוקטור דבר איתי במספרים! כמה זמן עד שהיא מתעוררת?!" צרחתי וכל המחלקה כבר הסתכלה עלינו אבל לא עניין אותי רציתי לפוצץ לו את הפרצוף הדפוק שלו! התינוק שלי מת! אין מצב שאני נותן לה ללכת ממני גם!

"רוי.. אתה חייב להירגע" מייקל אמר והסתובבתי אליו מתנשף כולי מעצבים.

"אני ארגע כשהוא יגיד לי מתי לעזאזל הבחורה שלי תתעורר!" צרחתי עליו.

"אדוני אני חייב שתירגע... זה יכול לקחת הרבה זמן עד שהיא תתעורר, אתה חייב להיות סבלני זה יכול לקחת כמה ימים, אולי כמה שעות, אבל זה גם יכול לקחת חודשים ואולי אפילו שנים!" הוא אמר והתקרבתי אליו להעיף לו אגרוף אבל מייקל עצר אותי והדביק אותי לקיר

"תתעשת על עצמך בנאדם!" הוא צרח עלי.

אני לא יכול יותר! מיה בוכה מצד אחד, הרופא הבן זונה הזה פה לא יודע להגיד לי שום דבר מרגיע ומייקל פה חיי בסרט שהוא אמא שלי ושהוא צריך לעשות עלי בייביסיטר

Love him badWhere stories live. Discover now