פרק 14 - ההסכם

4.7K 237 30
                                    

"מה?! לא איאן! אסור להם לעשות לך את זה! זאת צריכה להיות החלטה שלך למי להנשא!" צעקתי והוא הביט לבפנים לראות אם מישהו מסתכל.

"תנמיכי את הקול שלך... זה מה שחסר לנו עכשיו שישמעו אותך..." הוא לחש והביט בי בפרצוף רציני.

"למה אתה מסכים לזה?" שאלתי מבולבלת והוא נאנח והזיז את מבטו ממני.
.
.
.
*נקודת מבט איאן - בבית המוגן יום לפני*

"איפה היא?!" צעקתי עליו והוא הביט בי בגיחוך.

"בבית, ישנה" הוא אמר נינוח.

"מה?" שאלתי מבולבל.

"מה ששמעתה, היא בבית שלנו ישנה" הוא אמר ולא ידעתי איך להגיב.

"למה חטפתה אותה?" שאלתי

"כי אני צריך שתעשה משהו וכרגע לא ראיתי אפשרות אחרת..." הוא אמר וכבר הבנתי לבד למה הוא מתכוון...

"לא, לא! תשכח מזה! אני לא מתחתן איתה!" הצבתי לו עובדה אבל לא נראה שזה ממש הזיז לו.

"אוקי, החלטה שלך..." הוא אמר והתחיל ללכת לכיוון היציאה.

"חבל, היא נראת בחורה ממש נחמדה, חבל שהיא תמות בגלל שאח שלה לא מוכן להתחתן עם מישהי" הוא אמר

"על מה אתה מדבר רמון?!" שאלתי בעצבים וחוסר סבלנות.

"אה עוד לא גיליתה שהיא אחותך? טעות שלי" הוא אמר עם חיוך מרושע על פניו ויצא החוצה.

"פאק" מלמלתי ורצתי החוצה.

"רמון!" צרחתי כשראיתי אותו בא להכנס לאוטו שלו.

הוא עצר והסתובב אלי

"דבר! עכשיו!" צעקתי והוא המשיך לחייך את החיוך הזה שלו.

"אוקי, סע הביתה, אני אגיע עוד מעט ואספר לך הכל" הוא אמר ונכנס לאוטו שלו.

עמדתי שם המום כשהוא התחיל לנסוע משם.

אחות? מה אחות עכשיו!?

נסעתי חזרה הביתה במהירות ורמון הגיע מיד אחרי.

"הגענו, דבר" אמרתי לו עוד לפני שהספיק לצאת מהמכונית.

"נכנס למשרד" הוא אמר והתקדמנו לכיוון הבית.

עלינו לקומה השלישית ונכנסנו למשרד שלו.

הוא התיישב בכיסא שלו ואני ישבתי מולו.

"דבר כבר" אמרתי חסר סבלנות.

"מה אתה רוצה לדעת?" הוא שאל מתחכם.

"הכל רמון! מההתחלה!" אמרתי מתעפק לא להעיף עליו את הכיסא.

"ההורים שלך... רוי וג'ניפר... הם ביימו את המוות שלהם לפני 18 שנה,אפילו אני חשבתי שהם מתים אבל מסתבר שטעיתי" הוא אמר נינוח

Love him badWhere stories live. Discover now