מוות, אובדן, מה בעצם ההרגשה כשאתם מאבדים מישהו?
אתם חושבים, אני אראה אותו שוב? הוא במקום טוב יותר?
או רע יותר?
מה היה קורה אם...
כל כך הרבה שאלות וכל כך מעט תשובות.
*נקודת מבט איאן*
"תהרוג אותם" הוא אמר בחיוך מנצח.
לקחו לי כמה שניות להבין מה קורה, הייתי בהלם ממה שהוא בידיוק אמר.
ואז, בלי לחשוב יותר מידי כיוונתי את האקדח ויריתי.
הבטתי בו ובחיוך שלאט לאט נעלם מפניו.
הוא נפל על הריצפה ודם לא הפסיק לנזול מגופו חסר החיים.
הרמתי את הפלאפון מידו של רמון, שהייתה מכוסה בדם וקירבתי אותו לאוזן שלי.
"בוס? בוס?" שמעתי את האנשים של רמון קוראים מהצד השני של הפלאפון.
באותו הזמן החדר בתמלא באנשים של רמון בכל פינה וכל המבטים היו המומים למראה שראו.
שתקתי לכמה שניות ואז נשמתי עמוק.
"רמון מת. אני המנהיג החדש של המאפיה" אמרתי בקרירות וכולם ההיטו בי המומים ומבועטים.
"איאן? על מה אתה מדבר? מה קרה?!" זה היה אחד מהחיילים הטובים של רמון שדיבר איתי, זיהיתי את קולו כי עבדנו הרבה ביחד..
"רמון מת! מעכשיו אני ורק אני מחלק לכם פקודות!" אמרתי והבטתי על כל החיילים שהיו סביבי.
"עכשיו אני פוקד עליכם לעזוב את המשפחה שלי! ואם אני אשמע שפגעתם בשיערה אחת מראשם אני אצוד אותכם אחד אחד! אני מובן?!" אמרתי בתקיפות.
"כן אדוני" הוא אמר וניתקתי את הפלאפון.
הבטתי סביבי ודממה סררה בחדר.
"כמו שאתם רואים, הרודן שלכם מת! אני הוא זה שהרגתי אותו! מעכשיו, אני הוא ראש המאפיה, אתם מקבלים את הפקודות ממני! העידן של רמון נגמר סוף סוף! הגיע הזמן לעידן חדש! למישהו יש בעייה עם זה?!" צעקתי והבטתי בהם בתקיפות.
הם כולם שתקו והורידו את הנשקים שלהם.
"תצאו מפה, כולכם!" ציוויתי ותוך מספר שניות כולם כבר היו בחוץ.
הבטתי ברוי בדממה, לא ידעתי מה להגיד, איך להתנהג, מה אני אמור לעשות במצב הזה עכשיו!?
"זה נגמר... אתם יכולים לחזור הביתה" לחשתי חנוק אחרי כמה דקות של שקט.
הוא הביט בי בדממה והתקדם לכיווני.
"אתה חוזר איתנו" הוא אמר ואני נלחמתי בדמעות המזורגגות שלא יצאו החוצה.
YOU ARE READING
Love him bad
Romanceמקום 1 ברומנטיקה 17/6/17 - 5/7/17 , 7/7/17 - 20/7/17 היא - ילדה טובה שכל מה שהיא רצתה היה לשמח את ההורים שלה הוא - פושע מסוכן וחסר רחמים מה יקרה כשהשניים יפגשו? הם התאהבו? הם יקבלו סוף שמח משלהם? הזהרות: *תוכן מיני* *תכנים גרפים* *אלי...
