פרק 46 - מגלה הכל

3.6K 250 30
                                    

*נקודת מבט - ג'ולי*

התעוררתי בבוקר עם כאב ראש עצום והרגשה נוראית.

הוא לא האמין לי, ג'ון צדק..

אני כל כך לא רוצה להאמין בזה, איאן הוא לא פושע חסר לב!

הוא בן אדם טוב! זה לא יכול להיות.

"גברתי, האדון ג'ון מעוניין לראות אותך" העוזרת נכנסה לחדר ואמרה.

ג'ון, הוא היה פה אתמול....

"אוקי" אמרתי לה בשקט לפני שיצאה ואני קמתי להתלבש.

לבשתי שמלה קצרה בצבע שמנת ויצאתי.

"קראתה לי?" שאלתי בקול שבור כשהגעתי לסלון.

הוא הביט בי במבט קר ובחן את גופי מכף רגל ועד ראש.

"כן... בואי, שבי" הוא אמר לאחר שבחן את כולי.

התיישבתי במרחק סביר ממנו והשפלתי את מבטי.

"איך את מרגישה?" הוא שאל.

"איך אתה חושב?" שאלתי פגועה.

הוא נאנח והתקדם קרוב אלי.

הוא תפס בסנטרי והרים את פני כך שהביט בו.

"אמרתי לך שזה מה שיקרה" הוא אמר בפרצוף רציני.

"ואני הייתי צריכה להקשיב לך" אמרתי שבורה ודמעה ירדה מעיני.

לא חשבתי שעוד נשארו לי דמעות אחרי איך שבכיתי אתמול בלילה.

ג'ון לקח את ידו ובעדינות ניגב את הדימעה מפני.

"את לא צריכה לבכות" הוא אמר וליטף את פני.

"אני לא יכולה שלא" לחשתי.

הוא הביט בי עוד כמה שניות, פנינו התקרבו אחד לשני, כמעט עד לנשיקה אך הוא נעצר וזז אחורה.

"את בטח רעבה" הוא לחש וקם מהספה.

"בואי, העוזרת תכין לך משהו לאכול" הוא אמר והושיט לי את ידו.

קמתי מהספה ללא עזרתו והלכתי לחדר האוכל.

"בבקזה גברתי" העוזרת אמרה בחיוך כשהגישה לי את האוכל.

"תודה" אמרתי בחיוך עצוב והתחלתי לאכול.

"בתיאבון" שמעתי את קולו של ג'ון מאחורי.

"תודה" לחשתי בלי להתיחס אליו יותר מידי והמשכתי לאכול עד שלפתע הוא התיישב לידי.

"מה אני יכול לעשות כדי שתאמיני לי שאני לט הטיפוס הרע בכל הסיפור הזה?" הוא שאל ואני גלגלתי עיניים.

"לתת לי ולאיאן ללכת" אמרתי

"את יודעת שאני לא יכול לעשות את זה..." הוא אמר ואני קמתי מהשולחן בעצבים.

Love him badWhere stories live. Discover now