פרק 31 - המכתב

4K 248 41
                                    

"בואי שבי" הוא אמר לי לאחר שנכנסנו לביתו.

הבית היה עצום, מברשות יהלומים ירדו מהתקרה, על הרצפה בסלון היה שטיח ענק ופרוותי והספות הלבנות נראו כאילו עלו יותר מהמכונית שלי!

הייתה לו שם טלוויזיית פלזמה ענקית, כמעט בגודל הקיר כולו, ובקיר ליד היה חלון ענקי על כל הקיר. 

 "אף פעם לא אמרתה לי עד כמה אתה טחון" צחקקתי בזמן שהבטתי בכל פינה בבית.  

"אף פעם לא שאלת..." הוא אמר והתיישב על הספה כך שידיו מונחות על המשענת ורגליו פתוחות מעט.

"את באה או שאת מעדיפה לעמוד שם?" הוא שאל נינוח.

זה נראה כאילו זה בכלל לא מזיז לו.

התקדמתי לכיוון הספה והתיישבתי לידו, רגלי היו צמודות אחת לשנייה, ידי היו מונחות עליהן בצורה מאוגרפת וראשי היה מושפל.

"אז.." לחשתי

"אז?" הוא חזר על דברי.

"אנחנו מתכוונים לדבר על מה שאמרת לי או לא?" הוא שאל בקרירות.

הוא מוזר היום, הוא אף פעם לא התנהג ככה.

"דבר..." לחשתי בלי להביט בו.

הוא שינה את התנוחה שלו והתקרב אלי.

"זה בטוח?" הוא שאל בלי להביט בי גם הוא.

"כן" הנהנתי והוא נשם עמוק.

"מה החלטת לעשות איתו?" הוא שאל ואני שתקתי.

הוא הניח את ידו על רגלי והביט בי.

"אמילי.. את יכולה להגיד לי, אני אקבל כל החלטה שלך" הוא אמר ואני סוף סוף הבטתי בו.

"א-אני... אני רוצה לשמור אותו" אמרתי והא חייך חצי חיוך והנהן.

"אוקי..." הוא הוסיף.

"השאלה היא... אם אתה רוצה להיות בחיים שלו.. או שלה" לחשתי שוב בלי להביט בו.

"אני..." הוא התחיל להגיד משהו אבל עצרתי אותו.

"אתה לא חייב, אני יכולה לטפל בו, אני יודעת שזה גם יהיה בעייתי כי אתה גר פה ואני גרה באנגליה..." אמרתי והוא חייך.

"ברור שאני רוצה להיות חלק מהחיים שלו" הוא אמר בחיוך ואני כבר לא החזקתי את הדמעות ופרצתי בבכי.

הוא תפס אותי וקירב אותי אליו, הוא חיבק אותי ואני תפסתי בו בחוזקה, נשארנו ככה כמה דקות בלי לזוז, רק מחובקים בשקט.

"אני אוהבת אותך..." לפתע נפלט לי והוא שחרר את החיבוק.

שנינו השפלנו מבט ולא הבטנו אחת בשני.

"תשכח מזה..." אמרתי וקמתי מהספה בריצה.

לפתע הרגשתי זוג ידיים עוטפות אותי בחוזקה מאחור.

Love him badWhere stories live. Discover now