*נקודת מבט ג'ולי*
"אני יכולה ללכת לאכול?" שאלתי את האדם שג'ון שם כדי לשמור עלי.
הוא הנהן ויצאנו מהחדר.
הבטתי סביבי, המקום כל כך ענק שאני לא מספיקה לסרוק את כל השטח.
סוף סוף הגענו לחדר האוכל.
"הבוס אמר שתחכי לו כאן, הוא כבר מגיע" הוא אמר ואני הנהנתי.
"איך קוראים לך?" שאלתי.
"סרגי" הוא אמר
"אני ג'ולי" אמרתי, מנסה לחייך למרות שעדיין הייתי בטראומה מכל מה שקרה לי היום.
"לך" לפתע שמעתי את קולו של ג'ון וסרגי הסתלק מהחדר.
"תיכף יביאו לך משהו לאכול" הוא אמר והתישב חצי גוף על השולחן.
"אוקי.." לחשתי והשפלתי מבט.
הוא הזיז את הכיסא לידי והתישב עליו.
הוא היה בלי חולצה ואלוהים יש לו גוף אלוהי!
למה כל המשפחה הזאת חייבת להראות כל כך טוב?!
"את מוכנה לדבר כבר" הוא שאל אך אני התעלמתי ונשארתי עם מבט מושפל.
הוא תפס בסנטרי והרים את פני.
"לא רציתי לעשות את זה, זאת הייתה טעות" לחשתי והוא נראה שמח מעט.
עכשיו הגיע הזמן לבדוק אם התאוקיה שלי נכונה.
"תודה.." לחשתי "מסמיקה"
"על מה?" הוא שאל כאילו הוא לא יודע על מה אני מדברת.
"שהצלתה אותי" לחשתי בזמן ששיחקתי באצבעות שלי.
הוא הניח את ידו על רגלי שהייתה חשופה כמעט לגמרי משום שעדיין לבשתי רק את החולצה שלו והתחיל ללטף אותה.
התחלתי לחוש בצמרמורות בכל הגופי, למה הוא משפיע עלי? זה לא אמור להיות ככה.
"ג'ון..." לחשתי.
"מה?" הוא שאל.
"למה הצלתה אותי?" שאלתי בתמימות והוא הביט בי ואז נאנח.
"כי לא יכולתי לתת לגן עדן לקחת אותך ממני כזה מהר" הוא אמר וליטף את פני.
אוקי, אז צדקתי, הוא מרגיש אלי משהו! אני צריכה לנצל את זה לטובתי ויהי מה!
"נחמד מצידך" צחקתי והבטתי בשפתיו.
"אני תמיד נחמד לאנשים שאכפת לי מהם" הוא אמר בחיוך וגם הוא הביט בשפתי.
נשכתי את שפתי כדי לגרות אותו ואכן הצליח לי.
החלטתי לקום מהכיסא שלי והתישבתי עליו.
"ומה נראה לך שאת עושה?" הוא שאל בחיוך מתגרה בזמן זהעביר את ידיו למוטני.
"אומרת לך תודה" אמרתי בחיוך מתגרה וללא התראה נישקתי אותו.
YOU ARE READING
Love him bad
Romanceמקום 1 ברומנטיקה 17/6/17 - 5/7/17 , 7/7/17 - 20/7/17 היא - ילדה טובה שכל מה שהיא רצתה היה לשמח את ההורים שלה הוא - פושע מסוכן וחסר רחמים מה יקרה כשהשניים יפגשו? הם התאהבו? הם יקבלו סוף שמח משלהם? הזהרות: *תוכן מיני* *תכנים גרפים* *אלי...
