פרק 42 - הסוסה הלבנה

4.2K 233 16
                                    

עבר לו עוד שבוע, איאן אומר שהם התקדמו בחיפושים ושהם קרובים ללמצוא את מי שזה לא יהיה אבל הוא לא מרחיב יותר מידי.

אני ואביאל במצב מדהים, אנחנו נמצאים ביחד רוב הזמן אבל זה עומד להגמר בקרוב...

הוא אמור להתגייס לצבא בחודש הבא, הוא ניסה לדחות את הגיוס אבל לא נתנו לו כי הוא כבר דחה אותו.

בכל מקרה... אני צריכה לנצל את כל הזמן שיש ל איתו כל עוד זה אפשרי.

החלטנו להתחתן באוגוסט שנה הבאה, אחרי שהקטנצ'יק יוולד.

אביאל עדיין יהיה בצבא אבל זה לא משנה לי, אני נחושה להתחתן איתו!

"בוקר" לחשתי בחיוך ונישקתי את שפתיו הרכות.

הוא חייך ופתח את עיניו.

"בוקר טוב יפייפיה" הוא אמר ונשכב מעלי.

"לא נו לא צחצחנו שיניים" צחקקתי כשהוא התחיל לנשק אותי.

"לא מעניין אותי" הוא אמר תוך כדי שתפס את פני.

"טוב, יאללה צריך לקום" צחקקתי והוא נהם עלי והמשיך לנשק אותי כאילו לא אמרתי כלום.

"אביאל" מלמלתי והוא נאנח.

"מעצבנת" הוא אמר ונשכב על גבו.

"כמעט כמוך, קדימה צריך ללכת" אמרתי וגררתי אותו מחוץ למיטה.

"נו יא שמן קום כבר" אמרתי בזמן שמשכתי אותו.

"הוא צחק ומשך אותי אליו כך שנפלתי על החזה שלו.

"קטנה שלי" הוא אמר בזמן שליטף את פני.

"למי קראת קטנה?" שאלתי והעפתי עליו כרית.

"לך פצפונת" הוא התגרה.

אחרי רבע שעה של התגרות אחת בשני קמנו להתקלח ויצאנו לקניות.

אביאל הבטיח לי שנלך השבוע.

"נו אבל הבטחתה שנלך לאיזו חנות שאני רוצה נכון?" אמרתי בזמן שגררתי אותו לעוד חנות.

"תקשיבי מאז שנהיית טחונה את מבזבזת בלי לראות בעיניים!" הוא אמר מיואש ואני גלגלתי עיניים.

"לפני זה לא היה לי כסף לבזבז, עכשיו יש לי" אמרתי.

"חוץ מזה אני אצטרך גם בגדים להריון אתה יודע... בקרוב תצמח לי הבטן" אמרתי והוא חייך חיוך קטן ואז פניו השתנו לעצב.

"מה קרה?" שאלתי מודאגת.

"לא.. סתם.. אני חושב על זה שאני לא יהיה פה כל הזמן בשביל לדאוג לך וזה משגע אותי" הוא אמר ובשנייה המצב רוח של שנינו נהיה מדוכא.

"טוב, לא באנו לפה בשביל להיות עצובים נכון? באנו כדי ליהנות ביחד!" אמרתי בחיוך בניסיון לעורר את מצב הרוח.

Love him badWhere stories live. Discover now