פרק 26 - הכל מחדש

7.9K 313 22
                                    

הוא פשוט השאיר אותי פה איתם?!

לא מספיק אני לא זוכרת מי הוא

הוא משאיר אותי עם אנשים שאין לי מושג גם מי הם!

הדבר היחידי שאני יודעת זה שקוראים לה מיה והיא אמורה להיות החברה הכי טובה שלי או משהו ושהוא חבר שלה..

"את רוצה שניקח אותך הביתה?" הבחור החתיך שאל, אני חושבת שקוראים לו מייק.. אני לא בטוחה.

אני לא יכולה להיות לידם כרגע, הם זרים לי, אני יודעת שאני לא זרה להם אבל בשבילי זה כמו להיות עם אנשים שבחיים לא פגשתי.

אבל... לא היו לי ממש ברירות, הבחור ההוא נטש אותי פה לבד איתם ואני חייבת להחליף את הבגדים האלה, ואני לא יכולה להסתובב ככה ברחוב...

"אמ.. כן אני מניחה שזה יהיה בסדר" עניתי בחוסר רצון והתקדמנו לכיוון המכונית שלו.

בזמן הנסיעה ניסיתי להיזכר בדברים... אבל כמעט כלום לא עלה לי לראש, אני זוכרת את הפנים של הבחור שירה בי, אבל אני לא זוכרת מי הוא או למה הוא עשה את זה. הכל כל כך מבלבל. אולי אם אני אלך לבית שלי יחזרו אלי דברים, אני אלך לשם אחרי שאני יעשה מקלחת טובה ואחליף בגדים!

נכנסתי לבניין ועליתי במעלית.

היו שומרים בכניסה לבית, הם הביטו בי כאילו ראו רוח עכשיו.

"הכל בסדר?" גיחכתי בשקט מנסה להוציא אותם מהשוק שנכנסו אליו.

"את ערה" אחד מהם אמר עדיין עם שוק על הפרצוף

"כן... התעוררתי לפני כמה שעות.." עניתי וסימנתי להם לתת לי להיכנס.

מוזר.. לא היו פה שומרים כשיצאנו... למה יש פה עכשיו?

הלכתי למקלחת והתחלתי להתקלח, הייתי חייבת לנקות את עצמי.

כשיצאתי הרגשתי הרבה יותר טוב, הלכתי לחדר השינה וחיפשתי בגדים ללבוש, הוצאתי משם חצאית שחורה, גופית ספגטי שחורה, ג'אקט עור שחור ונעלי עקב שחורות.

לקחתי את המפתחות שלי ויצאתי מהבית

"לאן את הולכת?" אחד השומרים עצר אותי

"לבית שלי?" שאלתי בשקט והם גיחכו, על מה הם צוחקים בדיוק?!

"ג'ניפר על מה את מדברת? את גרה פה כבר מעל שנה... זה הבית שלך" השומר השני אמר ואני הסתכלתי עליהם בבלבול.

שמעתי קול של הודעה מאחד הפלאפונים של השומרים, הם הסיטו את מבטם אל הפלאפון ואז החזירו את המבט אלי, הם הסתכלו עלי במבט מוזר כאילו גילו עכשיו משהו.

"את באמת לא זוכרת כלום?" הם שאלו בהלם ואני הנהנתי.

"הבוס אמר שלא ניתן לך לצאת בלי השגחה.." הם אמרו ונאנחו.

Love him badWhere stories live. Discover now