Love him bad

פרק 9 - חטופה

"מי אתה? מה אתה רוצה?" שאלתי כשראיתי דמות מתקדמת לכיווני בחדר החשוך.

הכל קרה כל כך מהר, אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל.
.

.
.
"מה השם איאן ריידר אומר לכם?" שאלתי, כיוויתי שהשארה שלי שגויה אבל הייתי חייבת לברר בכל מקרה.

"מאיפה שמעת את השם הזה?" אמא שאלה חנוקה.

"זה משנה?" שאלתי והיא פשוט ישבה שם חנוקה.

"האיאן ריידר היחיד שאני מכירה הוא הבן שלנו.. ש... שמת.." היא אמרה ודמעה ירדה מעיניה.

הבטתי בהם המומה, זה לא אפשרי, זה לא יכול להיות, הראי אימצו אותו, אין סיכוי שהוא באמת אח שלי! נכון?

אני צריכה לבדוק את זה!

זהו החלטתי! אני צריכה לפגוש אותו ולברר את זה אחת ולתמיד!

"אני צריכה ללכת" אמרתי ורצתי החוצה בלי לחכות לתגובה מהם.

לקחתי את הפלאפון שלי וחייגתי לאיאן.

"מה פרינסס כבר מתגעגעת?" הוא אמר, אני נשבעת שאם הוא היה לידי הוא היה חוטף ממני סטירה! אבל אין זמן לזה עכשיו!

"אתה עוד באנגליה?" שאלתי בחוסר סבלנות.

"טסתי חזרה לפני כמה שעות, למה?" הוא שאל ואני נשכתי את כף ידי כדי לשמור את הצרחה שלי בפנים.

"אמילי? הכל בסדר?" הוא שאל והעיר אותי ממחשבותי.

"לא, אני צריכה לדבר איתך" אמרתי

"ומה את עושה עכשיו?" הוא 'שאל' בצחקוק.

"לא בפלאפון, פנים מול פנים" אמרתי והבטתי לאחור לראות שאף אחד לא עקב אחרי.

המשכתי ללכת והוא לא הבין מה עובר עלי.

"אוקי... חבל שלא אמרת לי לפני כמה שעות... בעייתי לי עכ-" הוא אמר אבל עצרתי אותו בעצבים.

"אתה רוצה לדעת מי המשפחה שלך או לא?!" צעקתי ולפני שהבנתי מה קורה הרגשתי שמישהו חבט בי בראש ואיבדתי את ההכרה.

*נקודת מבט איאן - בטיסה חזרה לניו יורק*

פאק! כל הטיסה הזאת הייתה סתם, לא גיליתי כלום,אין לה מושג מי אני, אפילו להודעה שלי היא לא חזרה.

טוב למה ציפיתי בידיוק? כתבתי לה את השם שלי סתם ככה משום מקום למה שהיא באמת תעשה עם זה משהו...

עכשיו להסביר לרמון מה היה לי דחוף לטוס סופ"ש לאנגליה...

חזרתי אחרי כמה שעות של טיסה והלכתי לבר לשתות קצת...

אחרי 5 כוסות בערך התחלתי לריב עם איזה מפגר אחד בבר ודקרתי אותו בבטן...

אחר כך האנשים של רמון הגיעו ולקחו אותי משם, יופי עכשיו להתמודד איתו...