Hard way to love

פרק 15

נקודת מבט דור:

בוקר..
קמתי למיטה ריקה.
"קיילי?" מילמלתי, היה שקט.
"קיילי" צעקתי,
"אני למטה!" נשמעה צעקה.
וואי נבהלתי.
נכנסתי לשירותים שטפתי את פניי וירדתי למטה,
קיילי הייתה עם הגב אליי ושטפה את הרצפה,
"עם כל הכסף שיש לאבא שלך הוא לא יכול להביא לך כמה מנקות?" אמרתי וקיילי המשיכה לשטוף את הרצפה.

"שונאת מנקות" אמרה והמשיכה לנקות,
"למה?" שאלתי,
"כי אני שונאת שמשנים לי את הסדר של הדברים בחדר ואני אוהבת לנקות אני" אמרה,
"כן פינוקי, את לא אוהבת שמנקים לך" אמרתי בקול תינוקי וקיילי גילגלה לי עיניים,
אוקי היא ביקשה את זה.
הרמתי אותה והיא העיפה את הדלי מים.

"דור!" צעקה קיילי,
"בחיים לא ראיתי בן אדם כזה מגושם" אמרתי והורדתי אותה והיא החליקה,
"את בסדר?" שאלתי את קיילי מנסה שלא לצחוק,
"תצחק, תצחק אתה צריך לראות מה אור עושה שאני נופלת" אמרה וקמה,
"בייב, אני רוצה שתעברי לגור אצלי" אמרתי מחבק אותה מאחורה כשחתכה סלט,
"איי" קיילי צעקה,
"מה עכשיו?" אמרתי וראיתי שהיא עשתה לעצמה חתך באצבע.

"תביאי" אמרתי ולקחתי לה את האצבע,
"איכס, מה אתה ערפד" אמרה קיילי ולקחה מימני את אצבע שלה,
"כשזה קשור אלייך אני הכל" אמרתי ונישקתי את שפתיה ברכות,
"בואי תעבירי לגור אצלי, מאמי שלי את לא בטוחה פה" אמרתי לה,
"אני לא יודעת דור.." אמרה,
"למה?" שאלתי,
"אני.." התחילה לומר וקטעתי אותה.

"בבקשה אל תגידי לי שאת לא רוצה לעבור לגור אצלי בגלל ההורים שלך.." אמרתי,
"הם באים בסוף השבוע, אני חייבת להיות פה ולהראות להם את המשכורת שלי" אמרה,
"למה?" שאלתי,
"כי הם רוצים לראות שאני מסוגלת לעבוד בעבודה פשוטה, לפני ששולחים אותי לעבוד בחברות גדולות" אמרה ושמה פלסטר על האצבע שלה,
"אז את תחזרי לכאן בסוף השבוע ואז תחזרי להיות אצלי" אמרתי,
"אוקי.. אני צריכה לארוז" אמרה וחיבקתי אותה חזק,
"דור אתה חונק!" אמר קיילי,
"סורי" אמרתי נישקתי אותה,
"טוב הלכתי לארוז" אמרה קיילי ועלתה במדרגות.

נקודת מבט קיילי:

מה עכשיו לארוז?!
וגם מאיפה לי לדעת כמה זמן אני יהיה שם..
אוקיי אני אקח 2..
לא, 3 אולי 4 מזוודות.
דור בא ודגדג אותי,
"דור!" צעקתי תוך כדי שאני מתקפלת ברצפה וצוחקת,
הגענו למצב שאני על הרצפה ודור מעלי,
"אמ.." אמרתי,
מנסה לגרום לו להבין לרדת,
"כמה שאת יפה קיילי" אמר וליטף את השיער שלי.

"דור זה לא מתאים" אמרתי,
"מה לא מתאים אנחנו עוד מעט שבוע ביחד!" אמר כשקם מימני בעצבים,
"אני לא מוכנה אוקי?!" עניתי גם אני בעצבים,
והלכתי לחדר ארונות להוציא את המזוודות,
"נו מאמי אני מצטער,פשוט קשה לי כל כך הרבה זמן לחכות" אמר דור,
לא עניתי, הוא לא מבין עדיין שאני עצבנית אסור לדבר איתי,
"נו מאמי" אמר דור ומשך אותי אליו.
קיילי תספרי עד 5...

1..2..3.. כוסאמק ערס!!
"עוף מימני דור!" צעקתי עליו ודחפתי אותו מימני,
דור תפס בפני ואמר:
"בחיים אל תרימי עליי את הקול שלך שמעת!" צעק עליי דור.
מה? הוא צעק עליי עכשיו, חי בסרט.
"תעוף מכאן דור" אמרתי מתאפקת לא להתחרפן מעצבים,
"מה?" שאל וצבע העיניים שלו נהיה בהיר יותר.
"אמרתי, תלך מכאן" אמרתי לדור,
"את יודעת מה? ביי"אמר דור ובעט בדלת כשיצא מהחדר.

ראיתי את העיניים שלו, הוא נפגע שסילקתי אותו, אבל אין לו את הזכות לצעוק עליי,
כמו שאין לא את הזכות להוציא אותי מהבית שלי,
אני עצובה?
לא, אני פגועה זה הבדל ענק.
ואני כבר רגילה להיות פגועה זה לא משנה לי כבר. הלב שלי בחיים לא יפשיר כנראה.
'לב מקרח'

*צלצול טלפון*

"מה אתה רוצה?" שאלתי בחוצפה כשעניתי לטלפון,
"תדברי יפה לאבא שלך! אני ואמא בסלון תרדי אנחנו צריכים לדבר איתך" אמר וניתקתי,
מה הם עושים פה?
הם אמורים לבוא ביום שישי בכלל.

"קיילי מתוקה שלי" אמרה אמא שלי והתקרבה לחבק אותי,
"אל תתקרבי אליי! מה אתם עושים פה?" אמרתי עצבנית,
"אנחנו רוצים שתכירי מישהו" אמר אבא שלי,
"מי?" שאלתי,
למישהו קם מהספה מאחורי אבא,
"תכירי קיילי, זה רון אלימלך" אמר אבא,
"נעים מאוד, קיילי" אמר רון ונשק לידי,
"מקסים, מי זה?" שאלתי את אבא,
"אני ביקשתי מההורים שלך לפגוש אותך, שמעתי עלייך הרבה" אמר רון.

אוקי..
"תגיע לנקודה, מה אתה רוצה מימני?" אמרתי,
"לקחת אותך לדייט" אמר וחייך,
"ואם לא באלי?" שאלתי בחוצפה,
"גברתי הצעירה!" אמרה אימי,
"מי אמר שאתם תחליטו אם מי אני אצא ואם מי לא?!" צעקתי עליהם,
"בבקשה קיילי, רק דייט אחד!" אמר רון,
"אני אחשוב על זה" אמרתי ופתחתי להם את הדלת שילכו. ואבא שלי לחש לי:
"אם את לא יוצאת איתו אני אדאג שאת תעברי לגור ברחוב" ויצא מהבית.

וואו איזה יופי מכריחים אותי לצאת עם איזה מישהו שאני לא מכירה לדייט,
אלוהים תעיר אותי מהסיוט הזה,

'4 הודעות מאת:'דור חיים שלי❤'
מה הוא רוצה?
'קיילי אני מצטער, בואי נדבר היום בערב על הכל'
'אני אוהב אותך'
'בבקשה'
'בחיים לא התאהבתי במישהי ככה'

מפגר..
עליתי למעלה והבנתי לבד.
אין לי ברירה זה או לצאת לדייט הזה או לישון ברחוב,
לפתע הטלפון שלי צילצל,
"מה דור" עניתי,
"קיילי יפה שלי, בואי נדבר אני מצטער אני אוהב אותך" אמר דור ושומעים שהוא אומר אמת,
"אני לא יכולה, יש לי דייט בערב בי" אמרתי וניתקתי.
הוא הביא את זה על עצמו.

(בתמונה למעלה זה רון)