אני בשוק שזה קורה לי.
פתאום הוא הסתובב לכיוון שלי,
ותוך רגע נפלו לי כל הדפים מידי, התכופפתי להרים אותם ולפתע נשמע שריקה מאחורי.
"פשיי קיילי, מתי התחת הגדול הזה יהיה שלי"
אמר עומר הערס של השכבה.
וואי העצבים עלו לי ולא קשה לגרום לעצבים שלי לעלות..
"עומר מתי תלמד לסתום ת'פה הגדול שלך"
הסתובבתי וצעקתי לעומר.
עומר התקרב אליי ואמר:
"סורי מאמי, אני לא יכול לשלוט עליו כשאני רואה אותך" אמר עומר.
ולא הוא לא התכוון רק לפה שלו..
גלגלתי עיניים והתכוונתי לענות לו.
אבל הרגשתי מישהו נוגע בכתף שלי.
הסתובבתי וראיתי אותו, אני לא מאמינה שזה קורה הוא כאן מולי.
"תעוף מימנה!" הוא אמר בעצבים.
וואי איך אני אוהבת שהוא עצבני.
"למה, מה תעשה לי הא?" אמר עומר באדישות.
הוא לא יודע מה יקרה לו בעוד כמה שניות.
ספרתי בלב שלוש שניות ובום התחילו מכות בין עומר לאביב.
(הערת כותבת- אביב זה הילד החדש).
ניסיתי להפריד.
אבל זה היה קשה כי שניהם גבוהים מימני וחזקים מימני אז השומר נאלץ להפריד ביניהם.
"אביב אתה בסדר??" שאלתי בדאגה ובחנתי את גופו לראות שלא קרה לו כלום.
"כן יפה שלי, הכל טוב" אמר אביב.
טוב זה היה הגיוני שלא יקרה לו כלום.
עומר רבע עוף ליד אביב.
חיבקתי אותו חזק, כמה חיכיתי לרגע הזה שאני אראה אותו.
"הבטחתי לך שאני אבוא והנה אני כאן, אני מבטיח לעשות אותך הנסיכה שלי שאף אחד לא יפגע בך אהובתי" אמר ולא ידעתי מה להגיד.
הסתכלתי עליו על השפתיים העבות והיפות שלו,
וזה קרה.
הרגע שחיכיתי לו חודש וחצי הנשיקה עם אביב.
הנשיקה הייתה חלומית.
התנתקנו מהנשיקה וחייכתי אליו כמו שלא חייכתי כבר חודש מאז שניתקנו קשר.
"איך אני אוהב את החיוך היפה הזה" אמר אביב וגם לי לצחוק
"גם אני אוהבת אותו אבל לא את החיוך את האדם שגרם לי לחייך" אמרתי
"אני אדאג שתאהבי גם אותו וגם את החיוך" אמר בקריצה.
"אז נשארה לך רק משימה אחת, השניה כבר ממזמן קרתה" אמרתי והוא הסתכל עליי לא מבין למה אני מתכוונת.
צחקתי ואמרתי:"אני אוהבת אותך אביב, מה לא ברור?" הוא חייך קירב אותי אליו הוא בא לנשק אותי אבל צעקה עצרה אותו.
"אז אתה התלמיד החדש שרק הגיע וכבר עושה בלאגן!?" חצי שאלה חצי אמרה המנהלת ברוריה המוזרה הזאת.
"גש איתי למשרד בבקשה, נדון קצת על חוקי בית הספר" אמרה ברוריה.
"רגע מאמי" אמרתי ותפסתי את ידו של אביב נתתי לו נשיקה יבשה בשפתיים ואמרתי:"תיזהר, זאת מכשפה" וצחקתי
"יהיה בסדר, חיים שלי" אמר וקרץ לי.
אני בשוק שזה קורה!!
חיוך עלה על פניי וידעתי ששום דבר לא יוריד לי אותו.
חזרתי למסדרון ועברתי ליד החבורה של הבנים הערסים של השכבה.
שלא תבינו אותי לא נכון,אין לי בעיה עם ערסים ההפך עם כבר,פשוט לפעמים הם.. איך לומר את זה.. מאוד
"אחח מה הייתי עושה לך"
"מת אבא שלה"
"כוסית רוצה בטוסיק"
טוב נראה לי הבנתם לבד,התעלמתי מכל הערות שלהם והשריקות.
והמשכתי ללכת לכיוון הלוקרים.
באתי לפתוח את לוקר ונזכרתי שהמפתח התיק שלי שנשאר בכיתה.
"כוסאמק" מלמלתי לעצמי.
"מחפשת את זה ילדה" נויה אמרה כשהיא מחזיקה את התיק שלי בידה.
"תודה חיים" אמרתי לה בחיוך, חיפשתי את המפתח.
"בכיף" אמרה והעיפה לי סטירה לתחת.
גניחה קטנה נפלטה מפי "סתומה".
"נכון אבל את עדיין חולה עליי" אמרה נויה והתחילה לצחוק.
"טיפול דחוף את צריכה" אמרתי לה כשהגענו לספסל הקבוע שלנו בחצר.
"אז זהו.. לא ראיתי אותו, מעניין איפה הוא"
אמרתי לנויה אחרי שסיפרתי לה שראיתי את אביב והתנשקנו וכולי..
"רק הגיע כבר היה צריך ללכת מכות עם איזה אחד בגללך" אמרה נויה וגילגלה את עניה
"פאק, הינה הוא" אמרתי וקטעתי את נויה במשפט.
"פאק, הוא יותר חתיך במציאות מה זה הדבר הזה!!" נויה אמרה
העפתי לה סטירה ואמרתי:
"תמשיכי לפנטז הוא שלי" אמרתי וחייכתי חיוך מנצח,
וראיתי את כל הבנות מסתכלות עליו זה העלה לי את הדם
וואוו!
רציתי להרביץ לכולן שם ואני מסוגלת תאמינו לי.
נויה ליטפה את רגלי וניסתה להרגיע אותי ופתאום מי מופיעה שקד מרי השרמוטה.
"מה קיילי כפרה,לא אומרת שלום?" אמרה בקול הפרחי שלה.
היא כזאת חנפנית אליי כי אני יותר מקובלת מימנה
והיא רוצה כל הזמן שאני אשדכך לה בנים.
ואני אני הכי צבועה עליה שיש, פעם אומרת לה שלום פעם מתייחסת אליה כמו אוויר.
העפתי אותה מנקודת הראיה שלי לאביב שדיבר עם איזה מורה ואז קלט אותי וחייך.
"איזה חתיך החדש, חייבת את מספר שלו!" אמרה שקד בהתלהבות,
וואו העצבים חוזרים עליי.
קמתי והעפתי לה סטירה שהעיפה אותה אחורה לרצפה.
"אופסי.." אמרתי בתמימות ,נויה צחקה
ומבטים נשלחו אלינו
"מה את עושה?! יא חתיכת זונה" שקד צעקה חמודה חושבת שיש לה קול חזק.
"מי את חושבת שאת שתרימי עליי את הקול שלך!" החזרתי לה צעקה שאני בטוחה ששמעו בכל בית ספר.
"מכות!!" צעקו הבנים פתטים..
שקד נסתה להעיף לי סטירה אבל תפסתי את ידה והפכתי אותה כך שהיא נפלה שוב.
" פעם אחרונה שאת מרימה עליי יד שמעת?!" אמרתי והגברתי את קולי בסוף המשפט.
"כן.." אמרה בשקט.
"תעופי לי מעיניים" אמרתי באדישות וחזרתי לספסל שנויה ישבה בו.
"קיילי לואיס לחדר המנהלת" נשמע בכריזה.
קמתי מהספסל חייכתי לנויה והיא אליי והלכתי למשרד שבדרך מיליון מבטים היו עליי
( בתמונה למעלה זה אביב)
YOU ARE READING
Hard way to love
Romance#מקום 1 ברומנטיקה 3.11.2017 #מקום 1 במסתורין 4.2.19 סיפור אהבה עם דרמות קטנות, כי אחרי הכל.. הדרך לאהבה היא קשה. -עונה 1 גמורה- -עונה 2 גמורה- *סיפור גמור* *זכויות שמורות לי* אם ראיתם משפט שאהבתם ספרו לי, אני אשמח לדעת❤
