Hard way to love

פרק 42- עונה 2

נקודת מבט קארין:
"היום הנשף!!" צעקתי כשפתחתי את הדלת של חדרה של אלין.
היא הייתה עטופה במגבת ושקועה בטלפון.
"מזל טוב אחותי" אמרה וחיבקה אותי.
"גם לך" אמרתי וצחקתי.
"ייאלה בואי, יש לנו הרבה עבודה" אמרה והתלבשתי 👇

"מה זה? לקחת לאביאל את הבגדים?" אמרה וצחקתי.
"במילא מחליפים לנו בגדים מה זה משנה.." אמרתי וגילגלתי עיניים.
אלין גם התלבשה 👇

"ייאלה בואי" אמרתי וראיתי שהיא נראת מודאגת.
התיישבתי לידה במיטה ואמרתי:"את יודעת.. לפעמים כל מה שבן אדם רוצה זה רק שיקשיבו לו, את צריכה להבין מי מהבנים הכי מקשיב לך, ומקבל אותך כמו שאת"
היא חייכה אליי וחיבקה אותי.
"למרות שנועם מושלם" לחשתי לה והיא צחקה.
"ייאלה אני למטה" אמרתי ויצאתי מחדרה של אלין וניתקעתי בנועם.
"איה!" צעקתי.
"סליחה, לא ראיתי אותך" אמר והיה אדיש מהרגיל.
"מה יש?" שאלתי.
"אם כבר מה אין" אמר ולא הבנתי.
"אין לי את אלין.. אין לי סיבה לחייך" אמר וגילגלתי את עיניי מהקיטשיות.
"טוב דרמה בוא נעשה דבר כזה, אתה נכנס עכשיו לחדר של אלין ואני מקווה שלא תצא משם בכמה דקות הקרובות" אמרתי תוך כדי שניסיתי לדחוף את גופו השרירי לכיוון הדלת.
בסוף הוא נכנס.
'אין עליי' אמרתי לעצמי והלכתי למעלית.

נקודת מבט אלין:
ישבתי על המיטה שלי קרוב לחלום הגדול שלי שמשקיף לטיילת.. הסתכלתי על השמיים ומחשבותי הציפו את ראשי.
קול מוכר קטע את מחשבותי, הרמתי את ראשי וראיתי את נועם.
"אני רוצה לדבר איתך.." אמר בחשש טיפה.
"דבר" אמרתי וסימנתי לו לשבת.
"אני חושב שהקשר הזה, לא נכון" אמר והתכוון לקשר שלי עם אלירן.
"זכותך, מדינה דמוקרטית" אמרתי באדישות מוחלטת וקמתי מהמיטה.
"אלין אל תהיי אדישה אליי בבקשה" אמר כשתפס את ידי.
"אני לא אהיה" אמרתי.
"אם תגיד לי מה כל כך מפריע לך באלירן" אמרתי ונשענתי על הקיר שליד השידת איפור.
"ש- " דבריו של נועם נקטעו על ידי צלצול טלפון.
"זאת קארין, אני חייבת לזוז.. נדבר" אמרתי ויצאתי מהחדר והוא אחרי.
*השמלות של קארין ואלין👇*

*השעה 18:30*
"אמלה אני בלחץ!" אמרתי כשגילי הספר שלי סידר לי את השיער.
"יהיה בסדר נסיכה, תזכרי-" קטעתי את דבריו.
"לחייך!" אמרנו ביחד.
צחקתי וחיבקתי אותו.
"תודה גילי" אמרתי ויצאתי לימוזינה שחיכתה לי ולקארין מחוץ למספרה.
"קאריני איזו יפה את" אמרתי כשנכנסה לאוטו.
"כן.. חבל שרפאל לא יהיה" אמרה וכנראה לא כל כך התלהבה מדברי.
נשמתע עמוק כשנזכרתי באתמול, רפאל כבר בביתו ולפי מה שהבנתי הוא עוד מעט יהיה בשדה תעופה.
קארין שמה עליי את ראשה ונמנמה.
שלחתי הודעה לאלירן והוא לא ענה לי.
'מה הוא כבר עושה שהוא לא עונה לי' המשפט שרץ בראשי.
"הגענו" אמרתי לקארין כשהתעוררה.
"בהצלחה" אמרנו אחת לשנייה ואת כל אחת לקחו ועשו לה צילומים קצת.
"מזל טוב נסיכות שלי" אמר אבא וחיבק את שתינו.
"בסוף הערב תקבלו את המתנות שלכן" אמר והתרגשתי.
"אבא, אתה יודע איפה אלירן?" שאלתי כשקארין דיברה עם אמא.
"הוא.. בעבודה" אמר והבנתי לבד את השתיקה שלו.
"אני לא רוצה להתערב בניכם אלין, מה שעושה לך טוב.." אמר וחיבק אותי חזק.
"רק מה שאת יודעת שטוב לך" לחש לי והמשפט שלו הדהד בראשי.
הערב התחיל והכרתי אנשים והחיוך לא ירד מפניי, כמה אנשים וואו..
קארין נראת בשמיים אבל רואים עליה שהיא מוטרדת מהעובדה שרפאל לא איתה עכשיו.
יצאתי לנשום אוויר במרפסת הדי קטנה שהייתה באחוזה הענקית הזאת.
ולפתע שמעתי קול מאחורי.

נקודת מבט קארין:
"איזו יפה את" אמר קול מאחורי והסתובבתי.
"רפאל!" אמרתי בהלם.
"אתה לא אמור להיות על המטוס עכשיו?" שאלתי בהלם.
"מה לעשות שאני לא יכול לעזוב את הקטנה שלי" אמר וחייכתי חיוך ענקי.
"נראלך שאני אעזוב אותך כל כך מהר, אני שכנעתי את דודה שלי שאני ואחותי נשאר פה עוד קצת" אמר תוך כדי שחיבקתי אותו.
"חסר לך הבאת מתנה" אמרתי.
"למה?" שאל.
"כי כבר קיבלתי מתנה" אמרתי ונישקתי אותו.
"בואי נרקוד" אמר והחזקתי את ידו..
מעניין מה עם אלין..?

נקודת מבט אלין:
"היי" אמר אלירן והלב שלי לא הראה שום רגש כלפיו.
"מזל טוב נסיכה שלי" אמר והתקרב אליי.
"אלירן אני לא רוצה" אמרתי כשהתקרב לנשק אותי.
"למה לא?" שאל בעצבים.
"כי אני לא אוהבת אותך יותר, וסליחה על הישירות.. אבל כנראה שאני סתם הייתי מבולבלת ונפלתי בין הכיסאות, ובמקרה היית שם" אמרתי והוא לא הבין.
"עברית אלין, עברית" אמר בעצבים והעביר את ידו בשערו.
"אני מדברת עברית, פשוט אתה לא מבין" אמרתי וגילגלתי את עיניי.
"סבבה לכי חפשי" אמר והעפתי לו סטירה.
"בן זונה" מילמלתי והוא כבר היה רחוק.
לא הרשתי לעצמי לבכות, ידעתי שאני צודקת במהלך שעשיתי, חבל שרק בדרך הקשה הבנתי..

רוצים שאלות תשובות?
אם כן, תכתבו שאלות❤❤