Hard way to love

פרק 19

תודה רבה על ה-800 צפיות!!😚😙

נקודת מבט קיילי:

"בוקר טוב נסיכה שלי" אמר דור כשפתחתי עיניים והתקרב לנשק את שפתיי,
"תן לי לצחצח שניים" אמרתי בקול צרוד,
"לא יכול להתאפק" אמר ותפס את פניי ונישק אותי,
עקשן! כמו ילד בן שלוש שלא קונים לו את הממתק שהוא רוצה.

"יופי תינוק, קיבלת את מה שאתה רוצה?" אמרתי וקמתי מהמיטה,
בבוקר אני בן אדם עצבני,
אבל אם לא מדברים איתי אני הכי סבבה בבוקר.
"מה את עצבנית?" שאל דור כשציחצחתי את השיניים שלי,
"דור, לטובת שנינו אל תדבר איתי בבוקר תודה" אמרתי וסירקתי את שיערי הגלי,
"מאמי שלי, אני הולך יש לי יום עמוס, דין מסיע אותך לבית ספר" אמר דור וקירב אותי אליו,
"אבל חיים שלי, היום יום האהבה" אמרתי ופרצוף כועס נהיה על פניי.

"מה אני אעשה, יש לי עבודה" אמר ולבש את החליפה שלו,
כוסאמק עד שיש לי חבר ביום האהבה אין לו זמן..
"בייב, אל תהיי עם פרצוף כזה! אני לא יכול לראות אותך ככה" אמר דור,
"טוב" אמרתי בעצבים,
"נו, בייב" אמר דור,
"אמרתי טוב! לך לעסקים שלך" אמרתי בקול מתנשא,
דור יצא מהחדר וסגר את הדלת חזק כל כך שכבר חשבתי שהיא נשברה,
שיכעס עד מחר.
התלבשתי 👇

ויצאתי ולמגרש חנייה.
"שלום קיילי, תרצי לבחור את המכונית להיום?" שאל אותי דין בחיוך מנומס,
"אוקי.." אמרתי בשקט,
"זאת" אמרתי והצבעתי על המכונית הזאת 👇

"בואי נכנס" אמר דין ופתח לי את הדלת,
"תודה, דין" אמרתי כשהגענו לבית ספר,
"אין על מה, גברת לואיס" אמר,
"תקרא לי קיילי בבקשה" אמרתי והוא הנהן,
נכנסתי לכיתה וראיתי שלא איחרתי.
יפה לי..
הנחתי את התיק במקום ויצאתי לסיבוב בחוץ.

"קיילי!!" צעקה נשמעה,
"אמאלה" אמרתי כשאור קפצה עליי בחיבוק וכמעט הפילה אותי,
"יום האהבה היום, את לא חוגגת עם דור?" שאלה אור,
"יש לו 'עבודה' הוא עסוק" אמרתי בגילגול עיניים,
"יופי, בואי איתי לקניון" אמרה אור בשמחה,
"אין לי מצב רוח" אמרתי ופתחתי את הלוקר,
"נו באמת קיילי, בגללו?" שאלה אור,
"מה הקשר!" צעקת.

"אוקי.. אז זה בגללו" אמרה אור,
"כן.." אמרתי דופקת את ראשי בלוקר,
"די קיילי,את נראת כמו סתומה" אמרה אור,
"מקסים.." אמרתי ולקחתי את הבושם של ויקטוריה סיקרט מהלוקר,
"תביאי קצת!" אמרה אור,
"קחי מצידי במתנה, יש לי ארגזים של החרא הזה" אמרתי ונתתי לה את הבושם,
"בואי אליי בסוף היום" אמרה אור,
"טוב" אמרתי.

למרות שידעתי שדור לא יתן לי אבל לא אכפת לי הוא הריי 'עסוק'.
"קיילי לואיס! למה אני לא מופתעת שאת מאחרת" אמרה המורה,
"כי אני לא מאחרת.." אמרתי,
"כן? כי פשוט לי נראה שאנחנו מתחילים לילמוד בשעה 8:20 ולא בשעה 8:50" אמרה המורה,
"נראה לך? את אמורה לדעת לא?" אמרתי והתיישבתי במקומי,
"וואו קיילי, יום יבוא ואת לא תיתחצפי?" שאלה המורה,
"יום יבוא ואת לא תתלבשי כיאלו עיוור צבעים בחר לך את הבגדים?" אמרתי וכולם צחקו.

"די נמאס לי!" אמרתי לנויה כשיצאנו מהכיתה,
"בסדר עוד שיעור אחד ונגמר היום" אמרה והתיישבה לאכול,
"למה את לא אוכלת?" שאלה נויה,
"אני לא רעבה" אמרתי והתיישבתי גם אני על הכיסא,
"תאכלי!" צעקה עליי,
"טוב אמא" אמרתי וגיכחכתי,
"נו!" אמרה,
"טוב!" אמרתי,
"אין לך אוכל,נכון?" אמרה נויה,
"אני.לא.רעבה" אמרתי בעצבים,

"קחי קיילי" אמר אביאל שהופיע משום מקום ונתן לי בייגלה,
"לא תודה, אביאל" אמרתי והוא התעקש,
"תאכלי" אמר כיאלו מאיים,
"מי אתה שתגיד לי מה לעשות?" אמרתי וקמתי מהכיסא,
"אני בסך הכל.." התחיל לומר וקטעתי אותו,
"אתה לא אבא שלי, תלך מימני" אמרתי לו,
"קיילי תרגיעי, הוא רק ניסה להיות נחמד" אמרה נויה,
"סורי קיילי" אמר אביאל.
סתומה.. מוציאה על אנשים את העצבים שלך..

"אני מצטערת, סתם אני עצבנית הוצאתי את זה עלייך.." אמרתי והלכתי משם לשושי,
"קחי בובה יפה" אמרה שושי והגישה לי שוקו קר,
"את צריכה לשלוט על העצבים שלך" אמרה שושי והתיישבה לידי,
"מה אני אעשה.. אני מנסה לספור אני לא מגיעה ל4 ואני מפוצצת אותו במכות" אמרתי,
"אין ברירה, את צריכה להוציא עצבים על משהו אחר" אמרה שושי,
"על מה?" שאלתי,
"ספורט, זה יופי של הוצאת עצבים וגם מוריד במשקל, למרות שבלי עין רע את כולך רזה עם גוף מחוטב" אמרה שושי וגרמה לי לצחוק.

"תודה שושי" אמרתי וקמתי מהכיסא,
"ייאלה בובה, הביתה" אמרה וחיבקה אותי,
הלוואי ושושי הייתה אמא שלי..
"את באה?" שאלה אור,
"אלייך? לא איזה אני יוצאת לרוץ" אמרתי,
"לרוץ? למה?" שאלה לא מבינה,
"להוציא עצבים" אמרתי וחיבקתי אותה ונפרדנו לשלום.

"מרתה!!" צעקתי כשנכנסתי לבית של דור,
"כן, קיילי מותק" שאלה,
"אני צריכה בקבוק מים קטן, אני יוצאת לריצה" אמרתי,
"את לא רוצה לאכול קודם?" שאלה כשנתנה לי את הבקבוק,
"לא,תודה" אמרתי ועליתי במדרגות,

נכנסתי לחדר, שמתי טייץ וגופיה לבנה ארוכה ונעלי ספורט של ניו באלאנס.
לקחתי אוזניות ויצאתי לריצה.

"לאן את הולכת?" שאל דין והתעלמתי מימנו והתחלתי לרוץ עם המוזיקה החזקה.
לא עניין אותי כלום.
רק להרגע קצת.