#מקום 1 ברומנטיקה 3.11.2017
#מקום 1 במסתורין 4.2.19
סיפור אהבה עם דרמות קטנות, כי אחרי הכל.. הדרך לאהבה היא קשה.
-עונה 1 גמורה-
-עונה 2 גמורה-
*סיפור גמור*
*זכויות שמורות לי*
אם ראיתם משפט שאהבתם ספרו לי, אני אשמח לדעת❤
נקודת מבט אלין: "נו מתי מגיעים!" אמרתי בעייפות תוך כדי פיהוק. "מה את עייפה נסיכה שלי?" שאל בקרירות. "אני ארדם באוטו בסוף" אמרתי והרמתי את רגליי לכיסא,שמתי את ראשי על החלון והחזקתי את עצמי כדי לא להירדם. "הגענו נסיכה" אמר והוציא את המפתחות. "סוף סוף!" צעקתי בשמחה. "פשיי ג'נטלמן" אמרתי כשפתח לי את הדלת. "משתדל" אמר בקרירות. "אמא איזה קור!" אמרתי כשיצאתי מהאוטו. "אני מדמיינת או שהבית שלך גדל?" אמרתי כשהרמתי את ראשי והסתכלתי על הבית של אלירן. "את מדמיינת" אמר ותפסתי את ידו. נכנסנו לבית ואלירן היה נראה לי קר, משהו עובר עליו מהשנייה שקיבל הודעה בטלפון באוטו. "מאמי" אמרתי בקול קטן. הוא הסתובב אליי והסתכל עליי. "מה יש?" שאלתי. "כלום נסיכה שלי, את רעבה?" שאל. שונאת שאומרים לי כלום, רואים שהוא עצבני. הוא התיישב על הספה ועמדתי מולו כשיחק. "אלין זוזי" אמר ואפילו לא טרח להביט בי. "מה יש אלירן?" שאלתי מנסה להרגיע את העצבים. "אמרתי לך, כלום" אמר והדגיש את המילה האחרונה. "סבבה" אמרתי ויצאתי מהדלת. "אלין!" צעק. "מה את עושה בחוץ כנסי הביתה!" צעק עליי. "אלירן אל תרים עליי את הקול, תאמין לי יש לי קול פי אלף יותר חזק משלך!" אמרתי בעצבים בלי להסתכל עליו. "אלין אין לי זמן לשטויות שלך, כנסי הביתה!" אמר. "לא לפניי שתגיד לי מה יש לך!" אמרתי ושילבתי את יידי. הוא הסתכל עליי במבט קר חסר רגש. וואו. כמה. שבאלי. להרביץ. לו. "אין בעיה, במשחק הזה גם אני יכולה לשחק" אמרתי והזזתי את שיערי למאחורי האוזן והלכתי למעלה כפי שזכרתי מהפעם האחרונה שהייתי פה. נכנסתי לחדר היפיפה והתיישבתי על מיטה עם הפנים לדלת. "אלין.." אמר אלירן כשנכנס לחדר. לא הסתובבתי. "אני אספר לך אם תסתובבי" אמר ולא הסתובבתי. "כוסאמק" מילמל בשקט אך שמעתי אותו. הדלת נטרקה כל כך חזק שהסתובבתי מבהלה. לקחתי אוזניות שהיו לי במקרה בכיס בג'ינס ושמעתי מוזיקה על הכי חזק. הרגשתי שמישהו מסתכל עליי, הורדתי אוזניים אחת והסתכלתי על הדלת והייתה שם ריבה האישה הנחמדה שעזרה לי בפעם האחרונה שהייתי כאן. "היי ריבה" אמרתי בחיוך קטן. "היי מותק, הרבה זמן לא היית פה" אמרה בחיוך ענקי. "כן.. נראה לי אני אלך" אמרתי וקמתי מהמיטה. "חבל.. חשבתי תשמחי לראות את הפיג'מות החדשות שהבאתי לך" אמרה וחיבקתי אותה. "אני אשמח" אמרתי בחיוך והיא חייכה אליי בחזרה. "בואי" אמרה ונתנה לי את הפיג'מות ולבשתי אחת מהן👇
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"יש מזגנים על חום בכל מקום, אז לא יהיה לך קר" אמרה ריבה וסידרה את החולצה שלי כמו אמא דואגת. "המכנס קצת קצר" אמרה ריבה כשהסתכלתי במראה ולא היה נראה לי כל כך קצר. "לא נורא" אמרתי והיא צחקה. "כן אני יודעת שבנות אוהבת את הקצר" אמרה וקיפלה את הבגדים שהיו בשקית שהביאה לי. "את לא ישנה עם אלירן?" שאלה. "לא יודעת.. הוא מעצבן" אמרתי כמו ילדה בת שלוש. "כן יש לו פיוז קצר.. אל תהיי קשה אליו" אמרה והסתכלתי עליה בהבנה. "כן, אני מבינה אותו גם אני כזאת" אמרתי ולא הפסקתי לחשוב עליו. "אני אלך אליו" אמרתי ויצאתי מהחדר. "הוא בקומה 3" אמרה כשחזרתי לחדר. "תודה" אמרתי והלכתי למעלית. "היי" אמרתי בקול קטן כישב על הכורסא הגדולה והשחורה שבחדרו. "היי" אמר באדישות יתר. בלי בושה התיישבתי עליו ולקחתי מידו את הטלפון שלו. "יחס!" אמרתי בחיוך קטן והוא קירב אותי עוד יותר אליו. "מה את משגעת אותי אלין.." אמר בקול צרוד וליטף את צווארי. "זה כיף" אמרתי בלחש כמוהו. "מה זה מכנס הזה, את רוצה להרוג לי את השומרים?" אמר בקנאה . "אוי אוי קנאי שלי.. מה אתה אומר על זה, אני לא אצא מהחדר עם המכנס הזה ואתה לא תצעק עליי שוב" אמרתי כיאלו אנחנו במשא ומתן. "רואים שאת הבת של אבא שלך" אמר וגיכחכתי. "נו אז מה אתה אומר?" שאלתי משלבת ידיים. "אני אומר" אמר והרים אותי וקם איתי למיטה. "שאת שלי הלילה" אמר בקול שקט ונעים. "לא לא" אמרתי כמו ילדה קטנה כשהשכיב אותי וישב מעלי. "איך אני אתאפק?" שאל בעצב. צחקתי ואמרתי:"הזמן יעשה את שלו כבר, ואז אולי" "שקט כבר" אמר ונישק את שפתיי. "מוכן לחכות בשבילך נסיכה קטנה שלי" אמר כשהיינו מכורבלים במיטה שלו. חייכתי אליו ועצמתי את עיניי.