פרק 30- עונה 2

916 80 7
                                    

נקודת מבט אלין:
"את יודעת איך פותרים את המשוואה הזאת?" שאלה אותי קארין כשעשתה שיעורים.
"רציני? זה מה שאת עושה ביום שבת?" אמרתי באדישות ונפלתי למיטה.
"סעמק.. אני לא מאמינה שאנחנו תקועות כאן כבר 4 שעות!!" צעקתי ולפתע נשמע רעם.
"תראי מה את גורמת עם הצעקות שלך" אמרה קארין וצחקה.
קמתי מהמיטה והסתובבתי בחדר וחיפשתי מה לעשות עם השיעמום.
"אלין אולי די!!" צעקה קארין.
*דפיקות דלת*
"מי זה?" שאלתי.
לא היה מענה.
"אל תפתחי" לחשה לי קארין וקמה מהכיסא שלה.
"מי זה?!" צעקה קארין ונשענה לקיר ליד הדלת.
"דין" אמר.
קארין פתחה את הדלת וזה היה דין.
אבן ירדה לי מהלב!
"מפגר!" צעקתי ודחפתי אותו.
"ייאלה בואו למטה יש פיצה" אמר וקארין רצה למעלית.
"הילדה רעבה" אמרתי וחייכתי.
"נועם!" צעקה וישר יצאתי.
"לאן את רצה?" אמר דין ותפס את ידי.
"מה קוף? אין לי בננות לך תקטוף" אמרתי.
"אלירן במסיבה דיבר איתך? אמר לך איזה משהו?" שאל.
"לא.. הוא לא הסתכל עליי בכלל" אמרתי ושילבתי את ידי.
הוא גילגל את עיניו ופינה לי את הדרך ללכת.

נקודת מבט דין:
"אבא?" אמרתי כשהגעתי למשרדו.
"דבר" אמר והמשיך להסתכל מהחלון הענקי שיש בחדר.
"הוא לא דיבר איתה.. כנראה אלין זה לא מה שהוא רוצה" אמרתי והוא צחק.
"נראלך שבאמת חשבתי שזה מה שהוא רוצה?" אמר והתקרב אליי.
"זה היה נראה לי הגיוני.." אמרתי וגירדתי בראשי.
"הוא רוצה את אלין, אבל גם עוד משהו" אמר אבא.
"מה הוא רוצה?" שאלתי.
אבא צחק ואמר:"מצטער דין.. אני לא יכול לספר לך הכל"
קמתי מהכיסא בעצבים והלכתי.
"סליחה גבר" אמר נועם כשנתקע בי.
"מה יש?" שאל כשהזזתי אותו.
"מה יש בך שאבא שלי סומך עלייך יותר טוב?!" צעקתי בעצבים.
שונא שאני מרגיש קטן בגלל איזה מישהו.
"דין תרגע" אמר נועם.
"אל תגיד לי להירגע!" צעקתי ואבא שלי יצא מהמשרד והשומרים שלו העיקפו אותי ואת נועם.
"מה קורה כאן? דין למה אתה לא בבית?" אמר אבא בעצבים.
"הולך הולך.. " אמרתי בלית ברירה.
הלכתי משם ונכנסתי לאוטו.

נקודת מבט אלין:
"איזה קור!!" צעקתי כשיצאתי מהמקלחת עטופה במגבת.
התלבשתי 👇

"מאמו! אני הולכת עם יובל לסרט!" צעקתי כשהיא הייתה במטבח ואני בדלת הכניסה

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

"מאמו! אני הולכת עם יובל לסרט!" צעקתי כשהיא הייתה במטבח ואני בדלת הכניסה.
"בואי דקה אליני" אמרה והלכתי לכיוון של המטבח.
"מה?" שאלתי.
"את יודעת שעכשיו זה מצב קצת רגיש עם העבודה של אבא.. תשמרי על עצמך טוב יפה שלי?" אמרה אמא ובענייה הניצוץ שנותן לי תמיד תקווה.
"טוב מאמו שלי" אמרתי וחיבקתי אותה חזק.
יצאתי ובדרך ראיתי שכל הטיילת מפוצצת בניידות.
"וואי וואי" אמרתי.
"הלו אבא" אמרתי כשעניתי לטלפון.
"איפה את?" שאל.
"בדרך לקניון" אמרתי.
"תחזרי הביתה עכשיו!" צעק.
"למ.." דברי נקטעו בגלל בום חזק שנשמע מאחורי.
הטלפון נפל מידי והשיחה התנתקה.

Hard way to loveWhere stories live. Discover now