Hard way to love

פרק 32- עונה 2

נקודת מבט אלין:
קארין יצאה מחדרי ולא היו מילים בפי.
זה נשמע הכי ילדותי בעולם.. אבל, אני לא רוצה לוותר על היום הולדת שלי!
לעומת קארין, אני אוהבת את היום הזה.
"קארין" קראתי לה כשנכנסתי לחדרה והיא הייתה עם האוזניות שלה על המיטה.
"קארין" הרמתי קצת את קולי.
"קארין!" צעקתי.
"מה את רוצה?" שאלה והוציאה אוזניה אחת.
"למה הלכת?" שאלתי.
"כי באלי, ייאלה צאי" אמרה בערסיות.
וואי מישהי פה עצבנית.
"כל הדרמה הזאת בגלל היום הולדת הזאת?" אמרתי וחיכיתי לתשובה מספר שניות.
"כן!" צעקה.
"את לא יכולה להתחשב בי?" שאלה בכאב.
"לא! לא! אני כל הזמן מקשיבה לך! פעם אחת תעשי איתי משהו שאני רוצה!!" אמרתי בכעס.
"את יודעת מה? לכי תעשי יום הולדת, אני לא מדברת איתך עד שתגמר המסיבה שלך" אמרה בקול כואב.
"קארין אני מבינה שנפגעת אבל.." דברי נקטעו.
"תעופי לי מהחדר אלין" ציוותה עליי.
"מה?" אמרתי מופתעת.
"שמעתי אותי, לכי" אמרה באדישות.
"יש לך מסיבה לתכנן לא?!" צעקה וטרקה עליי את הדלת של חדרה.
עליתי במעלית לחדרו של נועם.
"אתה פה?" אמרתי תוך כדי שדפקתי על הדלת של חדרו.
לא היה מענה.. הלכתי לחדרי ושטפתי את פניי כדי לא להירדם.
"אבוש!" אמרתי בשמחה רבה כשעניתי לטלפון.
"אליני חיים שלי, אני צריך שתתארגני ותרדי לחניה, אלברט יסיע אותך למשרד שלי" אמר אבא בקול רגוע.
"מתכננים את הדברים למסיבה?" אמרתי בהתרגשות.
"מה? אה, כן כן.." אמר בהיסוס.
"טוב אבוש 20 דקות אני מוכנה!" אמרתי וניתקתי.
התלבשתי 👇

"אבוש!!" צעקתי כשנכנסתי למשרדו והוא היה ליד החלון מסתכל על השמיים.. כרגיל.
"יפה שלי, נסיכה קטנה בואי שבי" אמר.
"רגע!" אמרתי וקפצתי עליו וחיבקתי אותו.
"מה יש ילדה שלי?" שאל.
"רבתי עם קארין.." אמרתי בעצב.
"מה הפעם?" שאל והתיישבתי על הכיסא.
"היא לא רוצה שאני אחגוג את היום הולדת שלי השנה.. כי גם היא לא חוגגת" אמרתי.
"תני לה להירגע זה בטח היה מהעצבים.. לא נראה לי היא באמת רוצה שתבטלי את היום הולדת, היא יודעת שאת אוהבת לחגוג" אמר בחיוך.
"צודק אבוש.." אמרתי בחיוך קטן.
"אליני בגלל שאת כבר בת 16.. יש אירוע שאנחנו עושים עם כל האנשים החשובים שבאים לראות אותך בנשף" אמר.
"יעני עם כל הטחונים והזקנים" אמרתי באדישות והוא צחק.
"נגיד את זה עדיף שלא תגידי בנשף.. את תעברי שיעור קטן על הנימוסים למקרה שידברו איתך, והמסיבה שלך עם החברים תעשי ביום אחר" אמר.
"אומייגאד! כמו סינדרלה!?" צעקתי.
"לא קראתי את הספר אבל.. כן" אמר בחיוך.
"אהה" צעקתי.
"מה קרה?!" נכנס נועם בסערה לחדר.
"עושים לי נשף!!" צעקתי וקפצתי עליו.
נועם היה בהלם.
"מסכן הוא לא רגיל.." אמר סבא שלי.
"סבא!" אמרתי וחיבקתי אותו והוא ציחקק.
"כשהיא הייתה קטנה כל פעם שהיא הייתה רואה חרק קטן היא הייתה צועקת ומרעידה את כל השכונה" אמר ונועם צחק.
"הגיוני לך.." אמר נועם בחיוך ועשיתי לו פרצוף עצבני.
"ייאלה בואי אלין יש לך שיעור בריקוד" אמר אבא וקם מהכיסא.
"מה ריקוד?" שאלתי.
"ריקוד כמו של הנסיכות" אמר אבא בחיוך וצחקתי.
"נועם אתה בא?" שאלתי אותו.
"בטח הוא רוקד הכי טוב.. במשרד שלו" אמא אבא בציניות.
"שמעת את הבוס.. יש לי מלא עבודה" אמר.
"אה טוב" אמרתי בחיוך והלכתי מהמשרד עם סבא.

נקודת מבט קארין:
"מה את בדיכי?" שאל רפאל.
"סתם רבתי עם אלין.. עזוב בוא נלך לאכול" אמרתי והוא הנהנן.
"את יודעת זה קצת.." מילמל רפאל.
"מה?" שאלתי.
"עזבי נו.." אמר.
"דבר!" צעקתי.
"זה אנוכי כל כך.. שאת לא מתחשבת באחותך.. את יודעת שהיא אוהבת את כל האנשים האלה, הצומי הזה! ואת לא נותנת לה לעשות את מה שהיא אוהבת, זה מגעיל ואנוכי קארין.. אני לא מכיר אותך ככה" אמר רפאל מאוכזב.
הייתי בשוק.. הבנתי כמה שאני יצאתי סתומה.
"לאן?" שאל רפאל כשקמתי מהספסל.
"להחזיר אליי את אחותי" אמרתי ונישקתי את שפתיו.
"אני גאה בך.." אמר רפאל בחיוך וגרם לי לחייך.
הלכתי הביתה במהירות ואלין לא הייתה בבית.
"טוב אני אחכה לה.." אמרתי והכנתי עוגת שוקולד כמו שהיא אוהבת עם גלידה.
"אליני" אמרתי כשלא שמה לב שאני במטבח כשנכנסה.
"היי" אמרה.
"איך היה אצל אבא?" שאלתי.
"בסדר.. עושים לי נשף" אמרה בחיוך.
"וואו! מגניב.." אמרתי.
"הכנתי לך עוגה" אמרתי בחיוך והיא ישר קפצה עליי וחיבקה אותי.
"סליחה סליחה!" אמרתי כמו סתומה 100 פעם.
"די! אני רוצה שתעשי גם נשף! שנהיה ביחד בדבר הזה!" אמרה בחיוך רחב.
"רק אם תחייכי תמיד!" אמרתי בחיוך והיא אמרה:"רק אם תהיי איתי"
הנהנתי לחיוב וחיבקתי אותה חזק.