Hard way to love

פרק 28- עונה 2

2 פרקים ברצף!!😊

נקודת מבט אלין:
התארגנתי במהירות שכבר ראיתי שלא נשאר לי זמן..
"אמא!!" צעקתי כשנכנסה יובל לפתע לחדרי ונבהלתי.
יובל צחקה ואני גילגלתי את עיניי והמשכתי לשים את הפודרה.
"יא כלבה את לא שמה מסקרה?" שאלה אותי כשהסתכלה על עצמה במראה.
"לא.. הריסים שלי עוד שנייה יגיעו לדלת" אמרתי בגיחוך.
"מה את רוצה ליום הולדת 16 שלך ילדה?" שאלה והתיישבה על המיטה שלי.
"האמת.. שאני כבר יודעת מה אני רוצה" אמרתי בהתלהבות והתיישבתי לידה.
"נו דברי!" אמרה בלחץ.
"ש..נלך כבר!" אמרתי והתחלתי לצחוק.
"כל שנה אותו הדבר איתך.." אמרה בייאוש.
"מה לעשות! ייאלה קומי" אמרתי ומשכתי אותה מהמיטה.
"אולי לא נלך" אמרה.
"מה יש לך? את לפני יום אמרת כמה שאת רוצה ללכת ולהראות לירין הבן זונה הזה שהתגברת עליו.. ושאת לא צריכה אותו" אמרתי בכעס. ירין והיא נפרדו לפני שבוע.. ומאז היא כמו אישה במחזור, פעם היא שמחה ופעם היא בוכה.
"צודקת!" אמרה וקמה מהמיטה.
"מה את עושה?" שאלה אותי כשלקחתי מגבונים להסרת איפור בתיק.
"גם כן את והשינוי מצבי רוח שלך.. ייאלה בואי" אמרתי והיא צחקה.
"לאן זה?" שאל דין כשעמד בפתח הדלת.
"למועדון" אמרה יובל.
"יובי!" אמרתי.
"אני אקח אותן דין" אמר נועם ודין חייך ולחש לי:"תזהרי מימני אם את שוב מתקרבת לאח של מאי.. אם הוא שם את הולכת"
"מי זה אח של מאי?" שאלתי.
"יופי עכשיו גם את סינילית.. בנוסף לתינוקת" אמר.
"חהחה" צחקתי צחוק מזוייף ויצאתי עם יובל ונועם מהבית.
"ילד נודניק" אמרתי כשיצאנו מהאוטו של נועם.
"עזבי אותו סתם דואג לך" אמרה ועקבים נשמעו מאחורינו.
"ברבור!" צעקתי וחיבקתי ואותה.
"מה זה העקבים האלה!? את תפלי בסוף.." אמרתי ויובל צחקה כשתפסתי אותה.
"לא אני לא!" אמרה.
"ייאלה בואו" אמרה וניסתה ללכת ולהראות כיאלו היא לא עוד שנייה נופלת.
אני ויובל צחקנו ונכנסו למועדון.

נקודת מבט דין:
"אתה חושב שהיא באמת לא ידעה על מי שדיברת?" שאל נועם והוא התכוון לאלין..
"וואלה.. אלין מסוגלת לשכוח, אבל כנראה שהיא כן זוכרת ומדחיקה" אמרתי וחיפשתי משהו לאכול.
"וואי אני רעב!" צעקתי ותפסתי את החולצה שלי מהעצבים.
"מרתה עדיין בחופש?" שאלתי ונועם הינהן.
"תזמין מהמסעדה של אמא שלך" אמר והתיישב על האי מולי.
"נראלך אני אוכל ניוקי.. זה שם של כדורגלן!" אמרתי בעצבים והוא צחק.
"אז תזמין המבוגר" אמר.
"וואלה רעיון" אמרתי והתקשרתי להזמין.
"כן.. וציפס" אמרתי כשעשיתי את ההזמנה ונועם ניסה לקחת את צומת ליבי.
סימנתי לו עם הידיים שיחכה.
"תודה" אמרתי וניתקתי.
"מה!?" צעקתי והוא אמר:"אתה חייב לראות את זה"
הלכתי אחריו לגינה והיו מלא אמבולנסים בטיילת מול ביתנו.
"וואי וואי" אמרתי והעברתי את ידי בשיער.
"ראיתם!?" צעק דניאל כשנכנס הביתה.
"מה קורה בחוץ?" שאלתי אותו.
"זה איזה פיגוע כמו שהיה שבוע שעבר" אמר והניח את הדברים שלו על השולחן.
"אני חייב לזוז לקחת את הבנות" אמר והתסתכלתי על השעון והשעה הייתה: 2:28
"כבר?" שאלתי.
"חברה שלה נפגעה מאיזה קטטה שהייתה שם.." אמר בלחץ והלך.
"וואי איזה אקשן!" אמרה קארין כשיצאה מהמעלית עם הפיג'מה המוזרה שלה.
"שקט שקט" אמרתי כשניסיתי לשמוע למה שהשוטר אומר.
"איפה אלין כשצריך אותה" אמרתי.
"למה אתה צריך את אלין?" שאלה.
"כי אני רוצה לדעת מה השוטר בטיילת אומר והיא יודעת לקרוא שפתיים" אמרתי.
"גם אני יודעת!" אמרה וקפצה עליי
"לקרוא! באות א!!" צעקתי כשניסתה להכאיב לי.
היא צחקה וירדה מגבי.
"איפה נועם?" שאלה.
"הלך להביא את אלין.. תכיני את עצמך היא בטח שיכורה" אמרתי.
"נראלך!" צעקה.
"על מה מתערבים?" שאלתי ושילבתי ידיים.
"על צ'יפס!" צעקה.
"טוב.." אמרתי בגילגול עיניים.
"אלין!" צעקה קארין כשהיא נכנסה הביתה ואחריה נועם.
"מה זה למה היא בוכה?" שאלתי בלחץ.
"מה קרה?" שאלה קארין.
"יובל בבית חולים.. היא נפצעה מאיזה קטטה של שני אנשים" אמר נועם ואלין התחילה לבכות.
"וואי.." מילמלתי.
"אני חייב לצאת, אתם לא זזים מכאן! אמא שלכם עוד מעט תבוא וכולם צריכים להיות בחדר שלהם" אמר נועם.
"בטח המפקד" אמרתי כשלקחתי ביס מהמבורגר.
נועם חייך וחיבק את אלין ולחש לה משהו.
"קחי אותה למעלה" אמר לקארין ויצא מהבית.
"די יפה שלי" אמרה קארין.
"אוי אוי.. מי ישמע כולה שברה את היד" אמרתי כשראיתי את התמונה שהיא עלתה לסטורי.
"שקט אתה!" צעקה עליי אלין וקארין תפסה אותה לפני שהרביצה לי.
"משפחה מטורפת" אמר דניאל.
כולם נאנחו והלכו לעיסוקם.