#מקום 1 ברומנטיקה 3.11.2017
#מקום 1 במסתורין 4.2.19
סיפור אהבה עם דרמות קטנות, כי אחרי הכל.. הדרך לאהבה היא קשה.
-עונה 1 גמורה-
-עונה 2 גמורה-
*סיפור גמור*
*זכויות שמורות לי*
אם ראיתם משפט שאהבתם ספרו לי, אני אשמח לדעת❤
נקודת מבט אלין: "בוקר.." אמרתי כשקארין העירה אותי. "מה?" שאלתי אותה כשראיתי שהשעה 12 בצהריים. "מה יש שביתה?" שאלתי אותה והינהנה לשלילה. "אז למה לא הערת אותי?!" שאלתי בעצבים. "כי יש לך היום את המבחנים למד"א..!!" אמרה והייתי בשוק. "מה?! אני התקבלתי??" אמרתי בהלם. קפצתי על קארין והיא צחקה. "ייאלה לכי תתארגני ואחר כך יש לנו שיעור על הנשף הזה.." אמרה בייאוש בזמן וסירקה את שיערה מול המראה. "אלין את מקשיבה לי בכלל?" שאלה כשהייתי עסוקה בלקרוא את ההודעות. "כן כן.. נשף.. בלה בלה" אמרתי הזמן שהייתי שקועה בטלפון. קארין צחקה וקפצה עליי. "קארין!!! כמה פנקייקים את אוכלת!?" צעקתי והיא לא הפסיקה לצחוק. "מה קרה??" נכנס דניאל לחדרי בדאגה. "קארין את צריכה עזרה?" שאל בחיוך תחמן. "לא לא!!" צעקתי. "עזבו אותה" אמר אלעד בקול הקטן שלו. "די!" אמר כשהעיף את דניאל מימני. וקארין קמה יחד איתו. אלעד קפץ עלי וחיבק אותי חזק. "תודה אלעדי" אמרתי לו בחיוך. "את יכולה לשחק איתי בפיפא?" שאל בחיוך. "סורי אלעדי אני חייבת להתארגן.. דניאל ישחק איתך" אמרתי לו והוא חייך לי. הרמתי אותו ונתתי אותו לדניאל. סגרתי את הדלת של החדר והתלבשתי 👇
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"בהצלחה" אמר נועם כשיצאתי מהחדר. "תודה" אמרתי באדישות. "מה יש?" שאל ושילב את ידיו. "אני בלחץ! אם אני לא אעבור את המבחן?!" אמרתי והזזתי את שיערי מצד לצד מהעצבים. "שש.. די יהיה בסדר" אמר והסתכל לעיניי. חייכתי אליו ולפתע הוא אמר:"תגידי את זוכרת ששאלתי אותך שאלה, ואמרתי שתעני לי אחר כך.." "נו?" אמרתי. "אני עדיין מחכה לתשובה" אמר בחיוך. "תזכיר לי את השאלה" אמרתי בחיוך מובך. "למה את נשארת עד מאוחר ערה במקום לישון?" שאל בפשטות. "מאיפה אתה יודע שאני נשארת ערה?" שאלתי ושילבתי את ידיי כמוהו. הוא צחק ואמר:"אני שומע אותך שרה כל לילה" איזה פדיחה.. לא ידעתי איפה לקבור את עצמי.. נועם צחק ואמר:"פעם הבא שאת ככה נהנת תזמיני אותי" "מצחיק.." אמרתי בציניות. "בקיצור אני לא ישנה בלילה כי קשה לי לישון לבד, כל דבר קטן מפריע לי להירדם, אור הכי קטן.. צליל הכי קטן, כמו אמא שלי, רק שאמא שלי הייתה ישנה לוכד חלומות אז היא האמינה שזה עוזר לה.." אמרתי. "למה את לא קונה גם כזה?" שאל. "כי זה שטויות" אמרתי בגילגול עיניים. "טוב" אמר וחיכה את קולי. "די!" צעקתי עליו כשדיגדג אותי. "את מאחרת!" צעקה לי קארין כשיצאה מהמעלית. "ביי!" צעקתי ונכנסתי למעלית בשנייה. ~~~~~~~~~~~~~~
נקודת מבט אלירן: "נו השגתם לי איפה היא עכשיו?" שאלתי את השומרים שלי. "היא במבחן של מד"א במתנ"ס" אמר קובי. "היא תהיה שלי.. מה לא ברור?!" צעקתי עליו. "כן בוס!" צעקו כולם ביחד. "נפלת חזק באהבה הא?" שאל אותי יוני החבר הכי טוב שלי. "ראית מה זה, מסובבת אותי על האצבע שלה" אמרתי בצחוק. "וותר.. היא לא בשבילך" אמר בחיוך. "מה זה?!" אמרתי בעצבים. "אתה תסתבך.. אבא שלה לא יתן לה להיות איתך גם אם היא מאוהבת בך עד השמיים" אמר. "וואלה צודק.. אבל מי אמר שאני שואל אותו בכלל?" אמרתי בחיוך רחב. "יאללה שלך, אתה חייב להיות כזה רע הא?" שאל והתיישב איתי על הספה. "מה שנכון נכון" אמר. "אז לך לנשף הזה שלה, יש לה ולאחותה יום הולדת" אמר וחיוך עלה על פני. "רעיון טוב אחי, סדר לי חליפה יפה" אמרתי וקמתי מהספה. "לאן?" שאל. "לראות אותה.." אמרתי ולקחתי את המפתחות שלי מפינת אוכל. "תשים לב שהיא לא קולטת אותך" אמר והינהנתי.
נקודת מבט קארין: "נו איפה היא??" אמרתי כשהייתי בסטודיו עם המורה שצריכה ללמד אותי ואת אלין לרקוד. "אני כאן!" צעקה ונכנסה בריצה. "יופי.. תחליפו לעקבים ונתחיל" אמרה ויולטה המפחידה. "איך היה המבחן?" שאלתי אותה. "קל!" אמרה בחיוך רחב. "ייאלה בנות למקומות ונתחיל" אמרה ויולטה. "מפחידה קצת.." לחשה לי אלין וצחקתי. "בהצלחה לנו" אמרתי והיא צחקה.
