Hard way to love

פרק 38- עונה 2

נקודת מבט אלין:
"נסיכה שלי, שמעתי מאבא שלך שאת עצובה.. הוא אמר לי להיות איתך קצת" אמר והתיישב לידי וליטף את פני.
"כן.. אני סתם לא מרגישה טוב" אמרתי וניגבתי את הדמעות.
"נסיכה שלי אם את רוצה את יכולה לבוא להיות אצלי.." אמר בחיוך.
"אני לא יודעת אלירן.. אני רוצה לחכות לקארין" אמרתי והוא התקרב אליי.
"היא תבוא מחר, אבא שלך אמר לי שהוא ואמא שלך איתה, במילא הם נוסעים לבקר את דוד שלך.. בואי תהיי איתי, אל תהיי לבד" אמר בנסיון לשכנע אותי וחייכתי אליו.
הוא לא מוותר עליי, הוא באמת רוצה שאני אהיה איתו.
"טוב" אמרתי בחיוך קטן וקול חמוד.
"טוב" חיכה את הקול שלי וצחקנו.
הוא התקרב אל הצוואר שלי ונישק אותו, תפסתי בפניו ונישקתי את שפתיו ברכות.
"בואי נלך, לפני שירד גשם" אמר אלירן וקם מהספסל. קמתי גם אני והלכתי להכין מזוודה קטנה ואלירן חיכה לי למטה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נקודת מבט נועם:
"לאן את הולכת?" שאלתי את אלין כשראיתי אותה מוציאה מזוודה קטנה בצבע שחור מחדר ארונות.
"לאלירן" ענתה אחרי כמה דקות.
"אבא שלך אישר את זה?" שאלתי בעצבים אבל שמרתי על איפוק.
"כן, טוב לך?" אמרה בחוצפה.
היא הוציאה בגדים ופשוט הסתכלתי עליה ולא עזבתי מימנה את המבט.
"מה?" שאלה כשצחקתי בשקט כשהיא התיישבה על המזוודה ולא הצליחה לסגור אותה.
"אולי זה סימן שלא כדאי שתלכי" אמרתי בחיוך קטן.
"אולי זה סימן שאתה רוצה שאני לא אלך" אמרה לפתע והרימה את המזוודה בעזרת הידית וחסמתי לה את הדרך.
"נו! זוז!" אמרה בקול רם.
"שאלה אחת" אמרתי והיא שילבה ידיים.
"באמת אהבתי אותי?" שאלתי ברצינות.
היא גילגלה עיניים ואמרה:"כנראה שכבר נגמר לך האמון בי אם אתה לא מאמין למה שאני אומרת".
"מה את דרמטית?" שאלתי.
"סתם, מתחשק לי" אמרה בפשטות ולחצה על הכפתור של המעלית.
"אני.. לא רוצה שתלכי" אמרתי בהיסוס.
"למה?" שאלה ועמדה מולי.
"כי.." לא יכולתי לדבר מולה.
כל מה שהיה לי בא באותו הרגע זה לחבק אותה ולנשק אותה, ולא יכולתי..
זה מאוחר מידי? כנראה שכן.
"כי קר בחוץ.." אמרתי כמו מפגר.
"אל תדאג, אני אשים כובע" אמר בציניות לנכנסה למעלית ואני נשארתי שם, כמו איזה ילד נטוש..
מחכה שאמא שלו תבוא, רק שאני מחכה שהיא תחזור ויחזור לי האומץ להגיד לה שאני מתגעגע לימים שהיא הייתה ישנה במיטה שלי והריח שלה נשאר בשמיכה שלי..
שאני רק מחכה לשיחות שלנו, לצחוק שלה.
ושוב אני מחפש אותה.
והיא לא שם, היא עם מישהו אחר..
כמה הגיוני לי לפספס את ההזדמנות הזאת להיות איתה.
מה אני עושה עכשיו?

~~~~~~~~~~~~~~~~
נקודת מבט קארין:
"את רוצה לאכול?" שאל אותי דניאל.
"לא.. איפה אמא?" שאלתי אותו.
"כאן!!" צעקה ונכנסה ואני ודניאל צחקנו.
"סליחה על האיחור הקטן, אבל זה השוקולד היחיד שנשאר בקיוסק" אמרה בחיוך ונתנה לי מגנום קרמל.
"יאייי!" אמרתי בשמחה והיא חייכה.
"אבא בחוץ מדבר בטלפון, אלין ישנה אצל אלירן" אמרה והבנו למה הוא מדבר בטלפון.
"אז מה עכשיו אבא והמשפחת בוזגלו בקשר טוב?" שאל דניאל בקריצה.
אמא דפקה לו מרפק וצחקתי.
"משחררים אותך מחר בבוקר ואנחנו נוסעים לדוד אלון" אמרה אמא ואני ודניאל שמחנו.
"זה היה מהיר" אמרה אמא כשנתתי לה את המקל של המגנום.
"מה לעשות שוקולד זאת אהבה" אמרתי וצחקתי.
"ייאלה תתקשרי לאחותך" אמרה אמא ונתנה לי את הטלפון שלי.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נקודת מבט אלין:
ישבתי ליד אלירן באוטו הגדול והמפואר שלו.
"נסיכה שלי אני שנייה קונה משהו פה בבית קפה, רוצה משהו?" שאל אותי והעביר את האוטו למצב חניה.
"כן, אייס שוקו" אמרתי בחיוך.
"בקור הזה?" אמר בשוק.
"מה לעשות.." אמרתי בחיוך והוא חייך ויצא.
לפתע הטלפון שלי צילצל והיה כתוב:'my sister 😍'
'קארין!! איך את!? מטפלים בך יפה?!' אמרתי בלחץ יש כשעניתי.
'כן, כן משוגעת.. הכל טוב, מחר אני משתחררת' אמרה ברוגע שומעים שהיא צוחקת.
'תעדכני אותי, אוהבת אותך' אמרתי בחיוך והיא אמרה:'גם אני'
ניתקתי ואלירן נכנס ונתן לי את הכוס הענקית וקש.
"תודה מאמי" אמרתי והוא התניע.
"איכס מה אתה שותה" אמרתי.
"קפה שחור חזק, למה?" שאל.
"מה הקטע של כל הבוסים האלה, מה זה בר ביחד הקפה השחור והחליפה" אמרתי והוא צחק.
"אולי.." אמר בחיוך ממזרי וחייכתי גם אני.
"אני מבינה שאתה עושה לי סיור בשכונה" אמרתי שכבר התעייפתי מהנסיעה.
"סוג של.." אמר ולגם מהקפה שלו ואני מהאייס קפה שלי.
"דבר" לחצתי עליו.
"מה שאמרת.. אני באמת עושה לך סיבוב בשכונה" אמר וחייך אליי.
"סתכל על הדרך!" צעקתי עליו.
"איך אפשר שיש דבר כזה יפה לידי?" אמר.
"לא יעזור לך, לא תקבל כלום היום בלילה" אמרתי בביטחון.
"חבל.." אמר וצחק.
"חהחה" אמרתי.