Hard way to love

פרק 36- עונה 2

נקודת מבט קארין:
שכבתי בסלון ואחרי כמה דקות נרדמתי..
"קומי קארין" שמעתי קול מעליי ופתחתי עיניים.
"מה אתה רוצה?" אמרתי כשראיתי שזה דניאל.
"חבר שלך פה, לכי אליו הוא מחכה לך" אמר דניאל ונגס בתפוח שהיה בידו.
קמתי מהספה ושתיתי כוס מים קרים, הרגשתי שאני עוד שנייה מתעלפת.
"קארין הכל טוב?" שאל אותי דניאל ולפתע רפאל יצא מהמעלית.
"יבשת אותי" אמר רפאל בחיוך והכוס נפלה מידי לפתע.
"קארין!" צעק דניאל ותפס אותי שנפלתי.
"תחזיק אותה אני אלך להביא את הנהג" אמר דניאל ורפאל הרים אותי.
לא ראיתי את הפרצוף שלו טוב, ראיתי מטושטש מאוד.
"חיים שלי תישארי איתי" אמר ברכות.
עניי נעצמו ושמעתי את הקולות של האוטו.
הבנתי שלוקחים אותי לבית החולים.

נקודת מבט אלין:
יצאתי מהמקלחת והתלבשתי 👇

לקחתי מטען וירדתי למטה לגינה.
"קארין?" אמרתי כשלא ראיתי אותה, לפני שנייה היא שכבה על הספה.
"נועם ראית את קארין?" שאלתי אותו והוא היה נראה לחוץ.
"היא.. בבית החולים" אמר והוריד את ראשו לרצפה.
"מה?!" צעקתי בהלם.
"תיקח אותי! בבקשה! עכשיו!" צעקתי והוא תפס אותי כשלא הפסקתי ללכת מצד לצד .
"היא בסדר היא פשוט התייבשה" אמר וחיבק אותי.
חיבקתי אותו בחזרה ובכיתי מרוב לחץ.
"שש.. תרגיעי קטנה, היא בסדר" אמר לי בנועם והתיישבנו בגינה.
"מה את לבושה כזה יפה?" אמר בחיוך.
"סתם חברות היו צריכות לבוא אליי לישיבה בקטנה" אמרתי והסתכלתי בהודעות לראות מה איתן, וראיתי הודעה מאלירן וחיוך עלה על פניי בפתאומיות.
"מה את מחייכת ככה?" שאל נועם והתקרב אליי וישר הורדתי את הטלפון שלא יראה שזה אלירן.
"נו תראי!" אמר והתחיל לדגדג אותי והטלפון נפל מידי והוא לקח לי אותו.
"תביא לי!" צעקתי עליו והוא היה נראה עצבני.
"מי מתי אתם מדברים?" שאל והטון דיבור שלו השתנה.
"מהיום.. מה זה משנה לך..?" שאלתי בחוצפה קלה ולקחתי את הטלפון מידו.
התיישבתי חזרה בכיסא והוא היה נראה לי עצבני.
"מה אתה עצבן?" אמרתי בחיוך וקמתי והתקרבתי אליו והוא התרחק.
"מה יש לך?" שאלתי אותו והוא לא ענה.
"מה אתה מקנא?" שאלתי ושילבתי את ידיי.
"מה הקשר?" אמר בעצבים.
"אז מה יש?" שאלתי ודחפתי אותו בקטנה.
"כלום.. תהני איתו" אמר ונכנס לסלון.
"נועם!!" קראתי לו שנכנסתי לסלון.
"נו חכה דקה" אמרתי ותפסתי את ידו לפניי שנכנס למעלית.
"מה את רוצה? לכי לחבר שלך" אמר בחוסר סבלנות.
"אני לא יודעת מה יש לך, אבל תירגע ומהר" אמרתי בעצבים.
"לא באלי" אמר לפתע.
"סליחה?" אמרתי בעצבים.
"מה ששמעת.. ייאלה אין לי כוח ביי" אמר ונכנס למעלית ונשארתי שם בהלם.
*5 הודעות מאלירן*
'לאן נעלמת??'
וואו איזה חפרן..
הלכתי לנדנדה בגינה ושמעתי מוזיקה באוזניות שלי ונתתי למחשבות לעבור ולעבור.
הרוח העיפה את שיערי בלי מנוחה.
'ומה אם הוא אוהב אותי ואני ויתרתי
עליו?'
המשפט הזה לא מפסיק לעבור לי בראש.. מה אם נועם אוהב אותי באמת.. אבל אני אוהבת את אלירן, זה לא יהיה נכון.
או שכן?
הרגשתי שמישהו עומד מאחורי וראיתי את רפאל.
"מה איתה?" שאלתי והורדתי אוזניה אחת.
"בסדר, היא נחה" אמר והתיישב לידי.
"מה יש את בדיכי?" שאל.
"רפאל מה היית עושה אם היה לך שתי אהבות בחיים.. והייתי צריך לבחור אחת" שאלתי בישירות.
"הייתי בוחר את הזאת שהיית עושה הכל בשבילי.. את זאת שלא ויתרה עליי" אמר בחדות.
"אבל אם הרגשת ששניהם אותה הדבר" אמרתי.
"אין דבר כזה.. אני בטוח שהייתי יודע, ואם לא אז הייתי מגלה עם הזמן" אמר ושמתי את הראש שלי עליו.
"מה יש קצת קשה לך את מוותרת, ממתי את ככה?" שאל.
"לא יודעת.. מעכשיו?" חצי אמרתי חצי שאלתי והוא צחק.
"ייאלה לכי לישון" אמר וקמתי.
"לילה טוב" אמרתי והוא אמר לי גם.
"איפה נועם?" שאלתי את דין והוא הצביע לי על החדר.
"מה עשית לו?" שאל לפתע.
"לא עשיתי לו כלום" אמרתי ונכנסתי לחדרי.
טוב, אולי גמרתי לו להתעצבן קצת..