Hard way to love

פרק 40

"שיט" אמרתי כשראיתי את אביב.
"מה יש?" שאלה זואי.
"אני אספר לכן אבל לא פה" אמרתי מתחבאת,
"בואו לפינה הסודית" אמרה נויה.

הפינה הסודית, זה מקום שאנחנו הולכות לשם לדבר בלי שיפריעו לנו.
כמו תמיד זה מאחורי המדרגות האחוריות של הבניין.
התיישבנו הספסלים וסיפרתי להן הכל.

"תקשיבי, את חיה בסרט טורקי קשה" אמרה נויה.
"אבל למה את כזאת שמחה?" שאלה זואי.
הייתי מובכת לא אמרתי מילה.
"נו, תגידי שדור נתן עבודה בלילה וזהו" אמרה נויה.

לא, אין לה אלוהים לזאת.
נהפכתי לעגבנייה.

"די, מסכנה הבכת אותה" אמרה זואי והן התחילו לצחוק.
"ייאלה, איפה אביב אני הורגת אותו" אמרה זואי וקמה מהספסל.
"אני איתך" אמרה נויה.

אוי.
לא.

"הינה, בואי" אמרה זואי לנויה.
למה אני לא עוצרת אותם אתם בטח שואלים.
כי
בעוד.. 1..2

"עזבי הוא רחוק" אמרה זואי.
"כן, אני גם לא כזאת במיטבי" אמרה נויה.
קמתי מהספסל ואמרתי:
"בואו משוגעות, יש לנו ספורט"
נכנסנו למלתחות והתלבשתי בבגדי ספורט👇

לא יודעת למה אני צריכה בכלל להחליף בגדים,
אני לא עושה כלום בשיעור!
"בנות! יש לנו היום ריצה 700 מטר" צעקה המורה וכולם התחילו להתבכיין.
"נו חלאס! רק לבכות אתן יודעות!" אמרתי.
"טליה, את כל היום מצלמת לסטורי שאת בחדר כושר" אמרתי.
"בסדר, אני שם.. אבל מי אמר שאני באמת עושה כושר" אמרה טליה.
"המורה, אני אתחיל" צעקתי.
"לואיס? זאת את? או שהתחלתי לדמיין?" אמרה בבילבול.

נעמדתי בנקודת הזינוק והתחלתי לרוץ.
"יפה לואיס! אני עדיין חושבת שהפרי החדש ששמתי בשייק לא משהו,
אבל לבנתיים יפה מאוד" אמרה המורה שסיימתי את הריצה.
"עשית את זה ב3:35 דקות" אמרה ורשמה במחברת שלה.
"זה טוב?" שאלתי מתנשפת.
"את המצטיינת של השיעור, תגידי לי את אם זה טוב או לא" אמרה המורה.

"את יודעת את מה זה מעניין לי,עשיתי את זה בשביל להוציא עצבים.. לא צריכה ציונים ותארים כמו 'מצטיינת'" אמרתי והלכתי למלתחות.
"אחותי, לא האמנתי עלייך" אמרה זואי.
"מה את רוצה, דור הכניס אותה לכושר.. כל ערב" אמרה נויה וקטעתי אותה.
"נויה!" צעקתי עליה והן צחקו.
"ייאלה אתן באות לאכול?" שאלה זואי כשהתלבשתי הבגדים שלי בחזרה.

"מה נאכל?" שאלה נויה.
"פיצה?" שאלה זואי.
"לא,אכלנו שבוע שעבר" אמרנו אני ונויה.
"פסטה?" שאלה זואי.
"לא" ענינו אני ונויה.
"אז מה אתן רוצות?" שאלה בחוסר סבלנות.
"לא יודעות תבחרי את, אנחנו זורמות" אמרנו אני ונויה.
זואי נראתה עצבנית.
"שקשוקה?" שאלה זואי ואני ונויה קפצנו ואמרנו:"כן!".
"ייאלה בואו" אמרה זואי ויצאנו מהבית ספר לקניון.

נקודת מבט דור:

"אני גמור" אמרתי לנועם כשיישבתי במשרד.
"מה? חגגת בלילה?" שאל נועם בחיוך.
"אפשר שלא? עם הגוף הזה שלה" אמרתי ולגמתי מהקפה.
"שיחקת אותה אחי" אמר נועם.
"ייאלה יש לי משמרת בדרום, נדבר" אמר ויצא מהחדר.
"בוס, הגיעה המזכירה החדשה" אמר תומר כשנכנס למשרד שלי.
"תכניס אותה" אמרתי בקרירות.

"שלום, אני רוני" אמרה ורצתה לילחוץ את ידי אבל, סירבתי.
"שבי" אמרתי בקרירות.
"את כבר יודעת מה לעשות?" שאלתי.
"כן, האיש בכניסה.." קטעתי את דבריה.
"יופי, את לא מתקרבת לקומות האחרות" אמרתי לה וסימנתי לה לצאת.
"אבל, האיש אמר שאם אני רעבה" קטעתי שוב את דבריה.
"יש טקאווי" אמרתי והתסתכלתי לחלון הגדול שלי בחדר.

היא יצאה מהחדר והתקשרתי לקיילי.
"מה?" שאלה נויה.
"תביאי לי אותה" אמרתי לה.
"בעייתי קצת" אמרה בצחוק.
"למה?" שאלתי.
"היא מדברת עם איזו חבורת בנות ומאי איתה" אמרה וניתקתי את השיחה.
"אני יוצא" אמרתי למרתה.

"מה הולך כאן?" שאלתי כשראיתי את קיילי ומאי בקניון.
"דור" אמרה מאי וקפצה לחבק אותי.
"באתי לכאן עם חברות שלי" אמרה מאי.
"איזה חברות? האלה שהציקו לך?" שאלתי כשראיתי את החבורת בנות.
"כן, הם חברות שלי עכשיו! בזכות קיילי" אמרה בשמחה.
"טוב אני הולכת, אמא מחזירה אותי" אמרה ונישקה את הלחי שלי.

"מתאים לך" אמרתי לקיילי וקירבתי אותה אליי.
"מה מתאים?" שאלה.
"להיות ככה, עוזרת, אוהבת ילדים" אמרתי ונישקתי את שפתיה.
"רק גורם לי לחשוב על צעד הבא" אמרתי.
"דור, שלא תעז! אני לא יכולה לראות יותר טבעות מרוב מה שעברנו" אמרה בעצבים.
"תרגיעי מאמי" אמרתי וליטפתי את פנייה.
"אני עובדת היום עד 19:30" אמרה.
"בהצלחה חיים שלי, כשאת חוזרת אני אשמח שוב 'להתווכח' איתך" אמרתי וקרצתי לה.
"וואי, אתה משהו" אמרה וגיגלה עניים.
"זה לא אני אשם!" אמרתי.
"סליחה,חבר שלך אשם" אמרה והסתכלה למטה.
צחקתי ונשקתי אותה.
"ביי מאמי" אמרתי ויצאתי מהקניון.