Hard way to love

פרק 16- עונה 2

נקודת מבט אלין:
קמתי מהשעון מעורר וראיתי את אביאל שוכב לידי.
אתמול בלילה אנחנו שכבנו.. אני מפחדת שעכשיו הוא יעזוב אותי..
כי הוא ידוע בתור זיין, אבל הוא אמר לי שאני לא כמו כולן.. למרות שאני לא תמימה.
אני יודעת מתי משקרים לי.
אביאל אומר לי את האמת, למזלו.
"בוקר טוב קטנה שלי" אמר אביאל כשחיבק אותי מאחורה כשציחצחתי שיניים.
חייכתי ושטפתי את פניי.
הסתובבתי אליו והוא אמר:"היה כיף אתמול"
צחקתי בביישנות ונישקתי את שפתיו ברכות.
"את באה לים היום?" שאל כשמתי את הקרמים שלי.
"למסיבה בפלמינגו?" שאלתי.
"כן" ענה.
"סבבה" אמרתי ופתחתי את הארון.
"מה?" שאלתי כשבהה בי.
הוא קם מהמיטה והתקרב אליי.
"אני יודע שאני יוצא קנאי.. אבל, יש סיכוי שאת לא לובשת שורט?" אמר בביישנות.
"אביאל בן בסט? מתבייש?" אמרתי צוחקת ובא דיגדג אותי.
"אני אוהב אותך" אמר כשהיה מעליי להחזיק את פניי.
"אופסי" אמרה קארין כשנכנסה לחדר.
"אני מפריעה?" שאלה קארין ואביאל ירד מימני.
"כן" אמר אביאל ודפקתי לו מרפק.
"לא את לא" אמרתי וקמתי אליה.
"מה קרה?" שאלתי.
"המסיבה היום.. אני הולכת עם שירה, אבל רציתי לוודא שאת גם באה" אמרה קארין.
"כן אני באה, אבל אני יהיה עם אביאל וחברים שלו, אני לא רוצה שתתקרבי כשאני איתך" אמרתי והיא הסתכלה עליי מופתעת.
"מה? למה?" שאלה.
"כי אני לא רוצה שהם ידברו איתך.. את לא רוצה להסתבך עם הבנים האלה.." אמרתי.
"אבל!" צעקה וקטעתי אותה.
"אני מבינה שאת רוצה להיות איתי, אני מבטיחה שאני יהיה איתך אבל כשאני איתו וחברים שלו שם את לא באה" לחשתי לה.
"אוקי.." אמרה וחיבקה אותי.
"את כועסת?" שאלתי.
"לא" אמרה וראיתי שהיא משקרת.
"קארין..אני לטובתך!!" צעקתי לה כשיצאה מחדרי.
"את לא מבינה גם י"ב של שנה שעברה באים" אמר אביאל כשהתסכל בטלפון.
"רק זה מה שחסר לי, גם אחים שלי" אמרתי ונפלתי למיטה.
"די יפה שלי, בואי אני לא יכול לראות אותך ככה"אמר אביאל ומשך אותי מהמיטה.
"אני רק רוצה שיהיה לה טוב והיא לא תיפגע והיא כועסת" אמרתי בעצבים.
"אני מבטיח לך שיהיה בסדר חיים שלי" אמר והעביר את ידו בשיער שלי.
חייכתי אליו ונישקתי אותו.
"ייאלה מאמי אני עף, ניפגש ב9 וחצי?" שאל והנהנתי לחיוב.
"הוא יצא מחדרי ונכנסתי להתקלח.
"שתדעי שנורא נפגעתי מימך" אמרה לפתע קארין ופתחה את דלת המקלחת שלי.
"אהה!" צעקתי בבהלה.
"קארין!" צעקתי עליה.
"את מתביישת בי!" צעקה עליי.
"קארין! אני ממש לא מתביישת בך! אני לא רוצה שתהיה עם ילדים כאלה! שלא תפגעי שוב! מבחינתם את קטנה כמו נמלה! הם ישפילו אותך מהמילה הכי קטנה שלך! אז כן אני דואגת לך!" צעקתי והיא שתקה.
"אני.. אני מצטערת אלין.." אמרה התיישבה על הכיור הגבוהה.
"זה בסדר.. עכשיו תני לי להתקלח תיתלבשי ותארגני תיק קטן, אני כבר באה" אמרתי והיא חייכה ויצאה.
התלבשתי 👇

"וואו אחותי!" אמרה קארין.
"ייאלה תתלבשי!" אמרתי לה ודחפתי אותה לחדר. אחרי שש דקות היא יצאה לבושה בזה:

"קארין?! האם זאת את?" אמרתי מופתעת.
"מה? רק לך מותר לשים עקבים" אמרה וחייכתי.
"ייאלה בואי" אמרתי לה והיא ניסתה ללכת בלי ליפול.
"את בטוחה שאת יודעת ללכת על עקבים?" אמרתי כשהיא נפלה עליי ועצרתי אותה מליפול לרצפה.
"כן!" אמרה בחיוך מאולץ.
"טוב" אמרתי ועזבתי אותה והיא נפלה..
"אוי!" אמרה.
"טוב אני למטה לכי תחליפי נעליים.
"לא!" צעקה ורצה למעלית.
נאנחתי והתסכלתי בראי שבמעלית.
"את מושלמת אחותי" אמרה בחיוך.
"גם את, אפילו יותר" אמרתי כשיצאנו מהמעלית.
"לאן זה?" שאל אבא.
"מסיבה" אמרה קארין.
"תחזרו מוקדם" אמר אבא ואז אמא ירדה במדרגות.
"תהנו בנות" אמרה אמא.
"ביי" אמרנו אני וקארין ונכנסנו לאוטו.
"יהיה בסדר" אמרתי לקארין כשהייתה נראת לחוץ.
לא ידעתי למה.. אבל, אני יכולה לנחש שזה בגלל כל הילדים שיהיו.

נקודת מבט קארין:
אוף אני בלחץ.. אם אני אראה את רפאל!
איך אני אמורה להגיב?
לדבר איתו? לחבק אותו?
אני צריכה לשאול את אלין?
לא! אני צריכה להסתדר לבד!
אוי לא!