Hard way to love

פרק 21- עונה 2

*תפעילו את השיר*

נקודת מבט קארין:
*יום שישי*
"ייאלה את באה לעזור לי להתארגן?" שאלתי את אלין כשישבנו בכיסאות בגינה ושתינו קפה.
היא קמה ואמרה:"אם את תעזרי לי עם העבודה במתמטיקה"
"אוקי אוקי.." אמרתי בלית ברירה.
"ייאלה בואי" אמרתי והיא הסתכלה בארון שלי.

זה מה שהיא נתנה לי לילבוש☝
"מה זה השעון הזה, מאיפה?" שאלתי.
"של סבא זיכרונו לברכה" אמרה כשסידרה את השרוול שלי, ומחנק היה נשמע בקולה.
"את נותנת לי אותו?" שאלתי מופתעת.
"הוא יתן לך מזל..תחזירי לי אותו אחרי הדייט" אמרה וחיבקתי אותה חזק.
"הוא במקום טוב עכשיו" אמרתי והסתכלתי על עיניה הנוצצות.
"אני בטוחה" אמרה וניגבה את הדמעה שברחה לה.
צחקתי וחיבקתי אותה.
"ייאלה לכי תהני, גם אני יהיה בקניון היום" אמרה.
"חסר לך את מביכה אותי!" אמרתי באיום.
"אל תגידי לי את זה, תגידי את זה לדין שמתכנן להוריד לחבר שלך את הראש" אמרה כשיצאנו למעלית.
"הוא לא חבר שלי!" צעקתי.
"הופה!" אמר דין ועצר אותנו עם ידו.
"לאן?" שאל אותנו.
"אני לקניון עם יובל" אמרה אלין.
"חופשיה" אמר לאלין ולי לא נתן לזוז.
"ואת?" שאל אותי.
"שקד ואני הולכות לאכול המבורגר" שקרתי.
"וואלה?" שאלה ונשען על הקיר עם ידו.
"וואלה וואלה" אמרתי והלכתי.
"ד"ש לרפאל!" צעק דניאל לפני שסגרתי את הדלת.
"פאק.." מילמלתי וסגרתי את הדלת של האוטו לפני שדין יבוא.
"תחזרי מוקדם" אמר כשעצר את המכונית.
הנהנתי כמו ילדה טובה והנהג המשיך לנסוע.

"אז אתה גר רק עם אחותך הקטנה?" שאלתי את רפאל שהתיישבנו בגלידריה.
"כן אבל, דודה שלי תמיד באה" אמר כשהתסכל על הגלידות.
"שלום! איזו גלידה תרצו?" שאל הנער בהתלהבות.
ציחקקתי בשקט ואמרתי:"אני אקח את הגלידה וניל עוגיות עם סירופ שוקולד לבן"
הוא חייך וקרץ ורפאל היה נראה עצבני.
החזקתי את ידו והסתכלתי עליו.
"הכל טוב?" שאלתי כששילמתי למוכר ורפאל לקח מימני את השטר.
"קח" אמר ונתן למוכר שטר של 20.
"אה.." מילמלתי לא מבינה מה קרה הרגע.
"סורי אני.. קצת .." מילמל רפאל.
"קנאי?" שאלתי.
"לא!" אמר פתאום.
"זה קצת עיצבן אותי שהוא קרץ לך" אמר וגירד בעורפו.
שמתי את ידי על ידו.
"אם אני איתך ולא איתו, למה לך לקנאות?" אמרתי בחיוך והוא חייך אליי בחזרה.
"הופה הופה" שמעתי קול מאחורי כשהתקרבתי לנשק אותו.
"אלין!" צעקתי לעברה.
"הולכת הולכת, אני אלין!" אמרה בהתלהבות.
שמתי את ראשי בין ידי בבושה ובעצבים.
רפאל צחק ונישק אותי בלי ששמתי לב.
"מה מי?" התחלתי למלמל מלא מילים.
"את כזאת.." אמר לעיניי.
"כזאת?" שאלתי.
"כזאת קארין" אמר בחיוך.
צחקתי ואמרתי:"כן? ואתה כזה רפאל!"
"וואלה" אמר.
"וואלה וואלה" אמרתי והוא התחיל לדגדג אותי.

נקודת מבט דין:
"אפילו את המשפט שלנו הוא גנב לי!!" צעקתי על אלין.
זה כזה כאב לי כשיש לקארין חבר, לא יודע..
אני לא אוהב את זה שיש איתה מישהו, שהיא לא איתנו.
"די מה אתה ילד קטן? כשהיא הייתה עם ליאור לא אמרת כלום!" אמרה.
"כי עם ליאור היא לא הייתה נראת כזאת שמחה" אמרתי לפניי נהיו עצובות.
אלין חיבקה אותי והרגשתי יותר טוב.
"די, בוא קוף נלך לאכול, זה ירגיע אותך" אמרה.
"אם הוא שובר לה את הלב!" אמרתי ואלין קטעה אותי.
"אתה אותו...בלה בלה! מספיק!!" צעקה ופאק קארין שמה לב אלינו.
"בורחים, מוכן?" לחשה לי אלין כשקארין התקרבה.
"1..2..3." אמרנו ביחד וקארין צעקה כשברחנו.
"חכו בבית!"