פרק 46

1.6K 87 4
                                    

היי קוראים אהובים שלי!!💘
אם אני אראה שיש ביקוש גדול למרתון אני אשמח לעשות, כרגע אין..
תכתבו בתגובות אם אתן רוצות מרתון ואני אשמח לעשות❤😘

נקודת מבט דור:

"בואי נלך הביתה בייב, אין לי כוח לכל הרופאים האלה" אמרתי לקיילי כשישבנו במסדרון וחיכינו לחדר,
"לא!" אמרה ושיחקתי בשיערה,
"דור רמירז?" שאלה אחת הרופאות,
"זה אני" אמרתי וניסיתי לקום אבל הרגל הרגה אותי מכאבים,
"זה בסדר, נביא לך כיסא" אמרה הרופאה,
"לא צריך, קיילי בואי הביתה" אמרתי ולפתע הגיע הרופא.

"דור רמירז, בוא איתי, נחבוש לך את הרגל ותוכל ללכת הביתה" אמר הרופא,
"יופי מאמי, אני כאן" אמרה קיילי ונישקה את הלחי שלי,
סעמק..אבל למה?!

נקודת מבט קיילי:

"יופי, הוא הלך שליו לך תביא את השעון מהקניון ותבדוק" שליו קטע את דבריו ואמר:
"שהוא עטוף בנייר כסף שחור עם כוכבים קטנים וסרט קשירה בצבע זהב" ונויה צחקה,
"זה כיאלו חיקוי שלי?!" אמרתי בעצבים כדי שימהר יותר ללכת,
"מה? לא, לא! אני אלך.." אמר מפוחד וברח מהבית חולים,
אני ונויה התיישבנו בספסל ובדקנו שהכל מסודר בבית,
"קיילי, תרגיעי" אמרה נויה מנסה להרגיע אותי.

"לא מוטי! אתה תביא לי את זה ואם לא אני אדאג שאתה לא תעבוד בשום מקום בעיר הזאת!!" צעקתי על מוטי, המארגן שנמצא בבית של דור עכשיו,
"בסדר.." מילמל מפוחד וניתקתי,
"וואי" אמרתי בעצבים,
"בגלל ששכחו להביא בלונים עם המספר 18 את מתעצבנת?" אמרה בגיכוך,
"מה אני אעשה! חייבת שהכל יהיה במקום" אמרתי מנסה להירגע,
"בואי נלך לשתות משהו" אמרה וקמנו מהספסל.

"גברת לואיס!" צעקה אישה מאחורי,
"כן?" אמרתי מסתובבת אליה,
"דור רמירז, בחדר" אמרה ורצתי לשם,
שיט!
רצתי חזרה אליה ואמרתי:"
איזה חדר?"
"367" ענתה,
מילמלתי תודה והמשכתי לרוץ,
"בייב שלי, איך אתה? מטפלים בך טוב? אתה רעב? צמא? קר לך? חם לך?" אמרתי מתנשפת ודור עצר אותי בנשיקה,
"סורי.." מילמלתי לשפתיו.

"אני מבין שאת דואגת.. אבל בלי להגזים" אמר וליטף את השיער שלי,
"אחמ" השתעל הרופא כשנכנס לחדר,
לא הבנתי למה עד שראיתי שדור יושב על המיטה ואני עליו,
אופסי?
ירדתי מדור והרופא אמר:
"הרגל שלך בסדר גמור, הגבס ישאר לך עוד שבועיים".
"מה שבועיים?!" אמר דור בעצבים,
"בסדר, צריך תרופות כלשהן?" שאלתי את הרופא מתעלמת מדור,
"כן, אנטיביוטיקה" אמר הרופא תוך כדי שדור אומר:
"זיבי שבועיים, אני מוריד את זה לבד"
"טוב, תודה רבה" אמרתי ולחצתי את ידו,
"ייאלה נו" אמרתי מחכה לדור.

"הקבעיים" אמר הרופא,
"אוי, סליחה מאמי" אמרתי ולקחתי את הקבעים ועזרתי לדור לקום,
"טוב..באלך המבורגר?" שאלתי את דור כדי כשיצאנו מהבית חולים,
"לא באלי.." אמר בילדותיות,
"אז מה באלך" אמרתי כשנכנסו למעלית,
"קיילי לואיס נשמע לי טוב" אמר ותפס בישבן שלי,
"אי!" צעקתי עליו,
"לא דור! הרגל שלך" אמרתי,
"אני יכול גם לעשות איתך אהבה בלי יד ורגל" אמר ונישק את צווארי.

Hard way to loveWhere stories live. Discover now