Hard way to love

פרק 13- עונה 2

נקודת מבט קארין:
קמתי מהמיטה ולא הבנתי מה הולך כאן.
לא זכרתי כלום, אני רק זוכרת כאלין יצאה מהחדר שלי ונרדמתי בשנייה.
קמתי מהמיטה ונכנסתי להתקלח.
התלבשתי 👇

"קארין!" קרא לי דניאל כשראה שאני נכנסת למעלית.
"לכי תביאי את אלעד מהגן, הוא לא אוהב שארתור לוקח אותו" אמר דניאל.
"בסדר" אמרתי ולקחתי על הכפתור של קומת הסלון.
"בוקר טוב יפיפה" אמרה מרתה.
"בוקר טוב מרתה, אני הולכת לקחת את אלעד ואני אוכל" אמרתי בחיוך.
היא הסתכלה עליי במבט העצבני שלה.
גילגלתי עיניים והתיישבתי על בר, ממלאה את הצלחת שלי בפנקיקים.
מרתה חייכה כשאכלתי ואני שיחקתי בטלפון.
"סיימתי" אמרתי ונתתי לה את הצלחת.
באתי לצאת ואז נזכרתי שאני לא זוכרת איפה הגן של אלעד.
הלכתי אחורה ובאתי לומר למרתה משהו.
"ברחוב הגנים מול הקניון" אמרה מרתה.
חייכתי והלכתי.
"סוף סוף" אמרתי כשראיתי את הגן.
"אלעדי!" אמרתי כשראיתי את אלעד.
התכופפתי לחבק אותו ולקחתי מימנו את התיק הקטן שלו.
"קאריני אנחנו הולכים לאכול גלידה?" שאל בקול המתוק שלו.
"לא, אנחנו הולכים הביתה" אמרתי והוא נעצר במקום.
"נו אלעדי בוא" אמרתי ונתתי לו את ידי.
"לא רוצה! אני רוצה גלידה!" צעק ואנשים הסתכלו עליי.
מה אני עושה?? זאת אלין תמיד איתו, שיט!
"צריכה עזרה?" שמעתי קול מאחורי.
הסתובבתי וראיתי בחור יפיפה עם עיניים ירוקות ושיער שחור.👇

לידו הייתה ילדה קטנה עם שיער חום כהה ועיניים כמו שלו.
"לא זה בסדר" אמרתי בחיוך ביישני תוך כדי שאלעד בועט בי.
"רואים.." מילמל.
"איך קוראים לך גבר?" שאל את אלעד.
"אלעד" אמר.
"לי קוראים רפאל, אתה רוצה משהו מתוק?" אמר רפאל.
וואי איזה שם יפה, לא שמתי לב מה הוא  אומר.. רק בהיתי בעיניו וראיתי שהוא מוציא מהתיק הקטן של הילדה ממתק ונותן לאלעד.
"איך קוראים לך?" שאל רפאל.
התנערתי כדי להיות מרוכזת.
"קארין" אמרתי בביטחון.
"קארין.. ילדים לא אוהבים שאומרים להם לא, שתדעי להבא" אמר והביא כיף לאלעד והעיף עליי מבט בוחן והלך.
"מה לעזעזל!?" ראשי צעק.
"קאריני למה את אדומה כמו העגבניה שמרתה עושה שקשוקה?" שאל אלעד.
"מה? בוא, בוא נלך" אמרתי מיואשת מהמצב.
"פשי יפה שעברת האלה" אמר קול מאחורי.
הסתובבתי וראיתי את ליאור.
לא אלוהים זה לא פייר!!
"מה אתה רוצה ליאור?!" אמרתי בעצבים מחזיקה את ידו של אלעד שלא ילך לכביש.
"כלום, תהני לך עם רפאל שלך" אמר.
"אתה פשוט מגעיל" אמרתי והלכתי משם.
"אלעד בוא כבר!" צעקתי עליו כשיחק עם החתולה.
"רגע! אני מחפש לה שם" אמר בחמידות.
אוף.. גם אני רוצה לחפש שם לחתול מאשר לראות את האקס שלי מתנשק מול העיניים שלי.
התיישבתי בספסל שהיה ליד אלעד.
"קאריני?" אמר אלעד.
"כן אלעדי?" אמרתי בחיוך מזוייף.
"בגללי את עצבנית?" שאל.
"מה פיתאום!" אמרתי.
"אז בגלל מי?" שאל.
"בגלל החיים" מילמלתי לעצמי.
"מה?" שאל כשלא שמע את דבריו.
"כי.. מרתה הכינה לנו פסטה ואם לא נגיע בזמן, דניאל ודין יגמרו לנו את הכל!" אמרתי לפתע. מאיפה בא לי הסיפור הזה??
אלעד קם בשנייה מהמדרכה ונתן לי את ידו.
הייתי בהלם.
החזקתי את ידו והלכנו לכיוון הבית.
"כמה זמן??" אמר דניאל כשישב בסלון.
"אתה לא רוצה לדעת" אמרתי ונפלתי לספה.
"איה אלעד!" צעק דין על אלעד כשהוא הביא לו סטירה כשאכל.
צחקתי והושבתי את אלעד לאכול.
אלין יצאה מהמעלית לפתע וצחקה.
"מה מצחיק?" שאלתי.
"את יודעת שאלעד לא אוכל סטייק אנטריקוט נכון?" אמרה.
"אני ויתרתי" אמרתי והלכתי לסלון.
אלין צחקה וסידרה לאלעד אוכל.
"מה אחותי איך היה היום?" שאלה אלין.
"ראיתי את ליאור ואיזה אחד" אלין קטעה את דברי ואמרה:"דין למה יש לך פנס ענקי בעין?!"
"מה?" אמרתי וקמתי לאיפה שדין ישב.
"בוא אני אטפל לך בזה" אמרה אלין.
"בהצלחה חובשת קטנה" אמר דניאל בלעג והרבצתי לו.
"מה?! דיברתי עליה לא עלייך" אמר.
"זה אותו דבר" אמרנו אני ואלין ביחד.