פרק 43

1.3K 77 2
                                    

נקודת מבט דור:

איפה קיילי??
סעמק, מתפוצץ לי הראש..
כמה שתיתי?
יצאתי מהאוהל וראיתי מלא בקבוקים של בירות מפוזרים ברצפה.

מה הלך כאן?
"בוקר אור" אמר טל כשישב בכיסא ולידו שליו שנראה מודאג,
"מה קרה? איפה הבנות?" שאלתי,
"נעלמו.." אמר שליו בקול צרוד,
"בטח נעלמו, אחרי איך שדיברת לקיילי אתמול,מי הייתה נשארת איתך" אמר טל.

תפסתי אותו בחולצה ואמרתי:
"אני בחיים לא אפגע בקיילי",
"סורי גבר, כבר עשית את זה,עובדה, היא לא כאן עכשיו" אמר והעפתי אותו,
העברתי את ידי בשיער בעצבים ואמרתי:
"ייאלה שליו, הולכים לחפש אותן"
"זה אבוד" אמר טל,
"שתוק!" צעקתי עליו,
"אתה לא מבין?! שברת לה את הלב יא חתיכת מפגר, למה שהיא תרצה לחזור אלייך" אמר בכעס.

זאת הייתה כמו דקירה בלב,
מפגר! מה עשיתי!
אני חייב להחזיר אותה אליי, וכמה שיותר מהר.
"די דור, אנחנו כבר שלוש שעות מחפשים אותם" אמר שליו מאחורה,
"מלון אחרון, תירגע" אמרתי בקרירות,
נכנסנו לאיזה מלון יוקרתי וראינו את נויה בקבלה,
"איפה קיילי!" צעקתי עליה כשהיא ושליו התחבקו.

"היא.." מילמלה והצביעה על אוטו שחור,
"קיילי!" צעקתי ורצתי אליה,
לפתע ראיתי את..

*חצי שעה לפני*

נקודת מבט קיילי:

ישבנו נויה ואני בלובי חיכינו למשקאות שלנו,
"מה את עושה כאן?" שאל אותי מישהו,
הסתובבתי וראיתי את אבא שלי,
"אבא, שכחתי שזה אחד מהמלונות שלך" אמרתי,
"בואי דקה, אני צריך לדבר איתך" אמר ברצינות והלכתי איתו,
"קיילי, את חייבת לתת לו צ'אנס, דור הזה הוא.." קטעתי את דבריו ואמרתי:
"אביב? בסדר".

"באמת?" שאל מופתע,
"כן, דור לא מעניין אותי יותר" אמרתי והרגשתי איך כל מילה צובטת לי בלב,
"אני אגיד לו שיבוא, תיפגשו" אמר להוציא את הטלפון מהכיס האחורי של המכנס.

*כעבור מספר דקות*
"אני שמח שקיבלת שכל והבנת שהוא מסוכן" אמר אביב,
כבר כמה דקות אנחנו יושבים בלובי מדברים התגעגעתי אליו,
אבל דור חייב לצאת לי מהתמונה ואם הוא לא יצא,
אני לא אוכל להמשיך הלאה..

"באלך לבוא אליי?" שאל בחיוך תחמן,
"אביב.." מילמלתי בביישנות,
"את כזאת יפה שאת מחייכת קיילי" אמר וליטף את פניי,
למה הוא עדיין גורם לי להרגיש משהו כלפיו!?
"אביב..אני" ניסיתי לדבר והוא קטע את דברי,
"קיילי, אני מבין שרק סיימת מערכת יחסים, בואי תהיי איתי, בבית שלי, אני מבטיח שאני אתן לך זמן לחשוב" אמר בכנות.

"זה כל כך נחמד מצדך.. תודה" אמרתי וקמתי מהכיסא,
"בואי" אמר אביב והושיט לי את ידו,
החזקתי את ידו והלכנו למכונית שלו.

*עכשיו*
"בייבי, תישארי באוטו אני שנייה יוצא לתדלק,
רוצה משהו?" שאל אביב כשבא לצאת מהדלת,
"מים" אמרתי והמשכתי להיות בטלפון,
"אל תהיי בטלפון יפה שלי, זה מסוכן כאן" אמר והורדתי את הטלפון למושב,
"יופי" אמר ויצא מהרכב,

וואו, איזה שיעמום..
התחלתי לחטט לו במגירות, להסתכל במראה, לילעוס מסטיקים..
בקיצור..
עוד שנייה גם למדתי על הרכב מההוראות שלו,
לפתע נשמע רעש חזק של צרחות.

מה זה הרעש הזה?
"מה זה היה?" שאלתי את אביב שהיה נראה לחוץ,
"כלום יפה שלי, הולכים הביתה" אמר ובמהירות הפעיל את המכונית,
מה הולך כאן?
"תעצור, תסביר לי מה הולך כאן" אמרתי והחזקתי את ידו על המפתח,
"קיילי, לא עכשיו" אמר מאופק,
"או שאתה אומר לי, או שאני יוצאת מהרכב" אמרתי באיום.

*בום*

שמעתי צעקות, מלא רעשים של מכוניות..
לא הצלחתי לפתוח את עניי,
פתחתי אחת בכוח וראיתי שאני יושבת באוטו והחלון לידי מנופץ,
שיט! הטלפון!
חיפשתי אותו ולעומת החלון הוא היה נראה בסדר,
הסתכלתי על עצמי במצלמה והייתי נראת טוב..
יצאתי מהמכונית בזהירות וראיתי שאני באמצע שדה שרחוק מכאן יש כביש.

"קיילי, תחשבי" אמרתי לעצמי 100 פעם,
"סתומה! הטלפון!" אמרתי לעצמי והתקשרתי לאביב,
הוא לא ענה..
התקשרתי לנויה.
גם היא לא ענתה.
אני אתקשר לדור?
לא!
הצילו!!

Hard way to loveWhere stories live. Discover now