Hard way to love

פרק 45

*השעה 20:35 בערב*

אוקי קיילי..
תחשבי מה לעשות?
אם היית דור לאן היית בורחת?
אני יודעת!!
רצתי לחוף הקרוב.

וואי חשוך פה, מלא נערים שיכורים היו בספסלים,וניסיתי להסתתר כמה שיותר,
הגעתי לשער והוא היה נעול,
נו מה עכשיו!?
ניסיתי לחפש כניסה אחורית
ומצאתי!
יש!
נכנסתי במהירות והתחלתי לרוץ.

התחלתי לרוץ לעבר האבנים הגדולות,
לא ראיתי כלום, היה כל כך חשוך שלא שמתי לב איך אני הולכת,
"דור!" התחלתי לצרוח לכל עבר,
הרגשתי את הגרון שלי כבר כואב,
אני לא מוותרת!
לא עכשיו.

נקודת מבט דור:

אני יושב לי כאן על האבן הגדולה כבר כמה שעות, מסתכל על הים היפה ומנסה להעביר את קיילי מראשי..
מה שלא עובד לי, העיניים שלי כבר שרפו מרוב דמעות.

סתמו,
אני לא יכולתי להחזיק יותר כלום,
הייתי חייב להוציא את זה,
אני אוהב אותה, כשראיתי אותה עם אביב ליבי נצרב,

"מפגר" שמעתי מישהו מתנשף מאחורי,
הסתובבתי וראיתי אותה,
לא, היא לא יכולה להיות כאן,
אני לא יכול להיות איתה,
אני מזיק לה.

"לכי מכאן קיילי" אמרתי בקרירות ולא הסתכלתי עליה,
"אתה מצחיק אתה יודע" אמרה,
"מה קיילי, מה את רוצה? לכי לאביב שלך" אמרתי בעצבים,
"דור.. אני לא אתן לך לברוח לי, לא עכשיו ולא אף פעם" אמרה וסובבה את פניי אליה,
"בכית?" אמרה בכאב,
"מה זה משנה, איך מצאת אותי?" שאלתי.

"מה קורה לך? למה אתה תוקף אותי..אני" קטעתי את דבריה ואמרתי:
"כי אני פאקינג אוהב אותך קיילי! אני לא יכול לראות אותך ככה, שבורה ופגועה ועוד בגללי!,
אני רוצה שתהיי שלי ורק שלי..אבל כולם רק הורסים לנו" אמרתי בעצבים,
היא שתקה,
"מה את שותקת? תגידי משהו
אם את הולכת אז לא איתו, בבקשה" אמרתי,
"פשוט תהיי איתי ודי?" אמרה בגיכוך,
"מה?" שאלתי.

"זה משפט משיר" קטעתי אותה ונישקתי אותה,
"אני אוהבת אותך דור, לא מעניין אותי מהאחרים, פגעת בי..אבל אני לא הולכת לוותר על זה" אמרה בחיוך שהמיס אותי,
"אני לא יודע מה לומר" אמרתי בבלבול,
"תנשק אותי פשוט.." אמרה ונישקתי אותה נשיקה סוחפת,
וואו, התגעגעתי לדבר הזה,
איזה דבר?
אהבה.

נקודת מבט קיילי:

"דור, אנחנו בחוף ים לא כאן" אמרתי,
השעה1:30 לפנות בוקר,
רגע!
מחרתיים יש לדור יום הולדת,
"קיילי.." מילמל וליטף את השיער שלי,
"מה?" שאלתי בהלם לאיך שהבעתו נראתה,
"מה קרה דור?" שאלתי,
הוא לא ענה.

הסתובבתי וראיתי אנשים לבושים בשחור,
"בואי, מהר" אמר ולקח את ידי,
רצנו ודור נתקע באיזה ברזל שהיה בחול,
"קיילי" מילמל כשניסיתי להוציא אותו בכוח שכבר דמעות יצאו לי,
"מה?!" צעקתי,
"לכי.." אמר,
"לא! אני לא מוותרת אלייך" אמרתי בוכה,
ראיתי אותם מתקרבים ומכוונים עלינו אקדח.

"תברחי!" צעק,
"לא" אמרתי בנחישות והפלתי אותו לחול,
כך ששיח גדול מסתיר אותו,
"מה את עושה?!" שאל בעצבים כשלקחתי את האקדח שלו המהכיס,
"אני אוהבת אותך דור" אמרתי והלכתי אליהם,
"נו, הפרינססה מצילה את הרשע" אמר אחד מהם,
וואו העצבים שלי התעוררו.

"מי אתה שתקרא לי פרינססה!!" צעקתי ויריתי בו,
אני..
יריתי..
בבן אדם!!
הצילו?

השני כיוון אליי את אקדחו התכופפתי כדי לא לקבל כדור,
כמו סרט אקשן,
טוב בואו נצא הגיבורים בסיפור,
"אז מה קורה וזה" אמרתי ושיחקתי עם השיער שלי ומתקרבת אליו,
"את יותר יפה ממה שאמרו לי" אמר והוריד את המסכת גרב מפניו,
"אוי,תמשיך" אמרתי עם צחוק קטן.,
להקיא. עכשיו. תודה.

"למה אנחנו צריכים את זה?" שאלתי אותו והוא הנהנן,
שמתי את היד שלי על הכתף שלו והוא התקרב אליי,
"תסתכל שנייה למעלה" אמרתי לו,
הוא הסתכל וכיוונתי את האקדח לרגליים שלו,

*בום*

"אופסי" מילמלתי והוא נפל לרצפה,
בואנה אני ביץ׳,
"מאמי שלי!" צעקתי כשחזקתי לדור,
"דור?" שאלתי כשראיתי שהוא רדום,
כל הרגל שלו הייתה מלאה בדם,
שיט!
קרעתי את הג'קט הגדול שהיה לי ועטפתי את הרגל שלו,
"אחח" הוא גנח בכאב,
"סליחה מאמי.." מילמלתי והורדתי את הברזל החד מימנו.

"אני מתקשרת לשליו ונויה, הם כבר יקחו אותך למיון" אמרתי והוצאתי את הטלפון שלי,
"דור?" שאלתי כשראיתי שהוא שקט מידי,
"ששש הרגת לי את האוזן" אמר צרוד,
"מפגר! הבהלת אותי" אמרתי בעצבים,
התיישבתי לידו על החול והתקשרתי לנויה,
"מה קיילי, משהו דחוף?" ענתה נויה מתנשפת,
"מצטערת שאני מפריעה לעניינים שלך עם חבר שלך, אבל בואו לחוף דור צריך לחבוש את הרגל" אמרתי והסתכלתי על דור.

"מה דור?מצאת אותו?מה קרה לו?את בסדר?" שאלה מליון שאלות,
"בואי. לחוף גולן, בי" אמרתי וניתקתי לה,
"משוגעת" אמרתי,
"דומה למישהי" אמרה דור,
"אני משוגעת?!" אמרתי בעצבים,
"איזה עוד אישה הולכת לחפש את חבר שלה בכל העיר ועוד בלילה ומבטלת טיסה בגללו" אמר,
"אישה שהבינה שהיא מצאה את אהבת חייה" אמרתי והוא חייך.

שמתי עליו את הראש הוא נישק אותי,
אפשר ככה כל היום?
"סעמק" מילמל דור כשראה שנויה ושליו באו,
"נמשיך את הנשיקות האלה בבית" אמרתי לדור והוא קרץ לי,
"ייאלה בוא" אמרתי והלכתי לכיוון נויה,
"אמ.. קיילי?" אמר דור,
"אוי נכון" אמרתי והסתובבתי אליו,
עזרתי לו לקום והוא אחז בי,
"בראבו, דור רמירז עם נקע ברגל" אמר שליו,
"בראבו, שליו ברדוגו עם זקפה שלא יורדת" אמר דור בחזרה,
"וואו, להירגע" אמרתי.

"את חייבת לי" אמרה לי נויה באוזן,
"לא, את חייבת לי את הכסף של הגלולות" אמרתי בחיוך והיא צחקה צחוק מזוייף,
"ייאלה בואו" אמר שליו ונכנסנו לאוטו.