Hard way to love

פרק 25

נקודת מבט קיילי:

מחר היום הולדת!!

אתמול לא היה משהו מעניין.
הייתי כל היום בריצה וכשחזרתי דור עוד עבד..
היום אני צריכה ללכת לבית שלי ולאסוף דברים אחרונים.
בתקווה שההורים שלי לא שם..

*אחרי יום לימודים ארוך*
כבר אמרתי כמה שאני שונאת לילמוד!?
נכנסתי לבית שלי.
וואו, כמה התגעגעתי למקום הזה,
פתאום הוא נראה כל כך ריק וקר,
"קיילי, ידעתי שתבואי" אמר רון וקם מהספה,
מה הוא עושה פה?!
פאק איפה הטלפון שלי!!
"מחפשת את זה?" שאל רון מחזיק את התיק והטלפון שלי.

"מה איך.." אמרתי לא מבינה,
"קיילי הוא מסוכן, הוא ישבור לך את הלב! אני אוהב אותך, תהיי שלי!!" אמר רון והתקרב אליי התרחקתי,
"תיתחתני איתי קיילי" אמר בנחישות,
"איזה מצחיק אתה, תן לי דקה להירגע אני מתה פה" אמרתי בציניות,
"אין בעיה קיילי, אז כנראה שאת לא מעוניינת לשחרר את אח שלך" אמר רון.

מה?
על מה הוא מדבר,אח שלי מת כשהייתי בת שנה.
סיפרו לי שזה בגלל שהוא היה בצבא והייתה מלחמה והוא ניסה להציל את חבר שלו, ובסוף הציל את החיים של חבר שלו וויתר על חייו.
"אין לי אח" אמרתי בקור רוח. לא הכרתי אותו, אבל זה כן כאב לי לשמוע שהיה לי אח ולא הספקתי להכיר אותו.
"אז תכירי, אלון" אמר רון ויצא מהפינה החשוכה מישהו עם גוף שרירי ושיער מבולגן בצבע שטני כמו של אימא שלי.

"קיילי, איזו יפה את!" אמר בקול צרוד וחלש,
"מי אתה?" שאלתי אותו,
"אני אלון, אח שלך הגדול.. את לא מזהה אותי בטח..היית קטנה" אמר אלון,
"טוב מספיק לדבר! קיילי, אם את לא מתחתנת איתי,האח שלך לא יחייה יותר" אמר רון,
"אני יכולה להיות עם אח שלי,לבד" אמרתי והסתכלתי על רון,
"חמש דקות" אמר רון ויצא מהחדר,
התקרבתי לאלון והסתכלתי בעניו,
העיניים שלו היו בהירות יותר משלי.

אמרתי לו:"תגיד שאתה אח שלי",
"אני אח שלך, קיילי" אמר ועיניו הראו שהוא דובר אמת,
"את יודעת, את היחידה שיש לה את היכולת הזאת במשפחה" אמר אלון,
"למה העניים שלך כאלה מאושרות? אתה לא ראית את המשפחה שלך במשך 16 שנה!" אמרתי בעצבים.
אני משתגעת,איך אפשר להיות כל כך לבד,ולהיות מאושר.
"אני מבטיח לספר לך הכל יפה שלי" אמר אלון,
"איך אני מוציאה אותך מכאן" לחשתי, והסתכלתי על עיניו.

"תזרמי איתו, אני כבר אדאג שנצא מכאן" לחש והתרחקתי מימנו,
רון נכנס עם קופסא קטנה ואקדח,
ואמר:
"תבחרי קיילי" אמר והצמיד את האקדח לראשו של אלון, אלון קרץ לי והבנתי מה אני צריכה לעשות,
"אני יכולה לראות את הטבעת מאמי" אמרתי בקול חמוד,
רון התקרב אליי,
"ידעתי שתהיי שלי בסוף, יפה שלי" אמר בחיוך ופתח את הקופסא.

"וואו איזה מעלף" אמרתי בהתלהבות מזוייפת, ראיתי טבעות יותר יפות,
"שמח שאת אוהבת, מאמי שלי" אמר והיה במרחק נשיקה מימני,תוך שנייה רון היה על הרצפה,
"יפה ילד" אמרתי לאלון כשהפיל את רון על הרצפה בשנייה,
"ייאלה נלך?" שאל והנהנתי,
"אתה זוכר שאתה צריך להסביר לי הכל?" שאלתי את אלון כשהיינו בדרך לבית של דור,
"זוכר חפרנית" אמר,
"שקט!" אמרתי ודחפתי אותו,
"איה" אמר אלון בצחוק,
"לאן את הולכת?" שאל אלון כשנכנסתי לגינה הענקית של דור.

"בוא, נו" אמרתי ומשכתי אותו,
"את נורמאלית!? זה הבית של דו.." אלון עצר את דבריו כשראה את דור,
"מי זה?" שאל דור ובחן את אלון,
"דור, תכיר זה אלון אח שלי
אלון, זה חבר שלי, דור" אמרתי בנחמדות,
"אח? ממתי יש לך אח?" שאל דור,
"נראה לי זה זמן טוב לספר" אמר אלון,
"בואו נשב בסלון" אמרתי ודור התיישב לידי ואלון בספה ממול.

"לפני שנולדת, היו לי מלא ריבים עם ההורים, הם כעסו על זה שאני לא עובד בעבודה 'רצינית' כי, הייתי הראשון שעשה עסקים דרך הפייסבוק, פעם זה היה לא מקובל.
וההורים לא תמכו בי, וכמו שבטח ספיר תמיד מלמדת אותך,
'בן אדם לא צריך להיות במקום שהוא מרגיש שלא מעריכים אותו כמו שצריך להעריך אותו'. כן זה משפט שאני למדתי אותה כשהיא בכתה שעזבתי. ביקשתי מימנה ללמד אותך את זה גם. נסעתי לילמוד באמריקה. במקומות הכי טובים, למדתי איך לנהל עסק הכי טוב שאפשר, פגשתי שם את אהבת חיי.." עצר אלון את הסיפור והראה את הטבעת שלו.

"קוראים לה שני, החתונה ביולי" אמר כשהסתכלתי על הטבעת,
"ואיך רון הגיע אלייך?" שאלתי,
"מה רון?" דור שאל בעצבים,
"רון חיכה לי בשדה, הוא אמר שהוא בכלל מעוניין לפתוח עסק וצריך טיפים כשהגעתי לדירה שלך הוא קשר אותי ואמר לי שאחותי תלויה עכשיו בחיים שלי,לא הבנתי מה הוא רוצה עד שראיתי אותך,
מזל שתמיד יש לי סכין בכיס..
הוא ידע כנראה שאני אח שלך מההורים..
הם יעשו הכל כדי להכחיש שאני קיים,
הם בטח סיפרו לך שאני מתתי באיזו מלחמה.."
אמר אלון ועניו נהפכו לעצובות,
קמתי מהספה והתיישבתי ליד אלון.

חיבקתי אותו חזק.
ולחשתי:"אני כל כך שמחה שיש לי משפחה איתי"
"אני תמיד איתך" לחש אלון גם,
"אז איפה אתה ישן?" שאל דור כשאני ואלון התנתקנו מהחיבוק,
"במלון קרוב" אמר אלון,
"הצחקת, רון הזה מסוגל למצוא אותך שוב! אתה ישן פה יש כאן מלא חדרים" אמרתי,
ודור התסתכל עליי במבט של באסה,
"אוקי.. אני לא אפריע?" שאל אלון,
"כן" מילמל דור,
"מה אמרת?" שאל אלון.

"למה שתפריע? במילא היום הולדת שלי מחר!" אמרתי בהתלהבות,
"באמת?" אמר אלון,
"כן.." אמר דור,
"מה יש לכם?" שאלתי,
"ספיר סיפרה לי שאת משגעת את כולם כל שנה. וכל שנה זה יותר נוראי" אמר אלון ודור צחק,
"למה ספיר לא סיפרה לי עלייך אף פעם?" שאלתי,
"אני לא נתתי לה, רציתי לספר לך את זה בעצמי" אמר וליטף את פניי,
"אוקי.. לפחות אתה פה" אמרתי וחיבקתי אותו.

"אני מצטערת, אבל אני חייבת לעוף לקניות" אמרתי ולקחתי את התיק שלי,
"ביי יפה שלי" אמרו דור ואלון ביחד,
צחקתי ויצאתי לחניון,
איזה יום משוגע !!

*אלון בתמונה למעלה*