Hard way to love

פרק 20- עונה 2

נקודת מבט אלין:
"די אביאל! לא, אתה לא בא, די" צרחתי על אביאל כשדיברתי איתו בטלפון.
"רק תעני לי על השאלה אלין!" אמר בעצבים.
"מה?!" שאלתי בכעס.
"את אוהבת אותי?" שאל ובושם שהיה בידי נפל ונשבר.
"אלין?! מה קרה?" שאל בהלם.
"אביאל.. זה נגמר" אמרתי בישירות.
"את יודעת מה? לא צריך אותך ייאלה" אמר בעצבים וניתקתי.
כוסאמק!!
"לא את לא בוכה!" התפרצה לחדרי קארין.
"מה?" אמרתי בהלם.
"הקשבתי לשיחה! הלכו לי הרגליים כי זה כבר שעה.. אבל, את עכשיו קמה ובאה איתי לקניון!" אמרה בפקודה.
צחקתי וקמתי מהכיסא.
"אני לא בדיכאון, ואבא לא נותן לי לצאת מהבית" אמרתי והוצאתי את המטאטא מהארון.
קארין התיישבה על המיטה שלי והסתכלה עליי.
"מה?" שאלתי כשראיתי שהיא בוהה בי.
"את מוזרה!! את אהבת אותו כמו משוגעת!" צעקה.
"כן, ככה זה.. את אוהבת אותו כל כך בהתחלה וחושבת שהוא האחד ואז מגלה שהוא סתם כמו כולם" אמרתי וזרקתי את הזכוכית.
קארין קמה ונתנה לי סטירה בתחת.
"אחח! למה זה היה נחוץ עכשיו!" צעקתי.
היא הושיבה אותי והרימה עליי את האצבע שלה.
"שלא תעזי להתאהב באלירן הרוצח הזה!" צעקה עלי.
"הוא לא רוצח!" אמרתי וקמתי מהכיסא והיא דחפה אותי לשבת שוב.
"אני רצינית אלין! אני מבינה קצת בעולם הזה! את לא רוצה להיכנס לשם, האנשים האלה לא נחמדים, הם לא יודעים מה זאת אהבה! הוא רק נראה לך נחמד, זה הכל כדי לגרום לך להתאהב בו ואז הוא" קטעתי את דבריה מרוב עצבים.
"קארין אני לא מאוהבת בו! וגם אם כן, אני יודעת שזה לא יכול לקרות" אמרתי.
"יופי,עכשיו בואי יש בובספוג" אמרה וקמתי מהכיסא.
"שנייה אני אתקלח ואני באה" אמרתי והיא יצאה מחדרי.
כמה מחשבות כמה!?
די מספיק, אני ואלירן זה לא יקרה..
אני צריכה להפנים את זה.
יצאתי מהמקלחת והרוח הקרה שיצאה מהמרפסת שלי הכתה בי.
שמתי על עצמי חלוק שהיה זרוק על הכיסא ויצאתי למרפסת.
השמיים היו אפורים ומפחידים.
הסתכלתי על האנשים העוברים בטיילת מימול.
ראיתי את המכונית של אבא שלי חונה החנייה הפרטית שלו.
ושוב, הוא עם פרצוף קר וחסר רגש.
אתם רוצים להגיד לי שגם אלירן חוזר ככה לבית שלו?
מסכנה מאי..
חזרתי לחדרי סגרתי את המרפסת והתלבשתי 👇

נקודת מבט דין:
"שנה?" אמרתי כשאלין יצאה סוף סוף מהמעלית.
"שקט אתה!" אמרה.
"איך היד?" שאלה.
"בסדר.. עכשיו שבוע אני תקוע עם התחבושת הזאת בגלל האלירן הבן זונה הזה" אמרב בעצבים והיא הייתה נראת כאילו יש לה משהו להגיד.
"דברי אלין.." אמרתי בהתייאשות.
"בך.. הוא ירה?" אמרה מגמגמת.
"כן" אמרתי בקרירות וקמתי מהאי.
אלין הסתכלה על ההורים בחיוך כשהם התנשקו ואני רק נגעלתי.
"אחמ" השתעלתי ואלין דפקה לי מרפק בעצבים.
"ייאלה הולכים למסעדה של אמא?" שאלתי ודניאל וקארין נכנסנו הביתה.
"איפה הייתם?" שאלה אמא.
"יש מלא אנשים בטיילת, ומשטרה, יש שמועות שהיה פיגוע" אמר דניאל בלחץ.
אבא לחש משהו לאמא חיבק אותה והלך.
"אז לא הולכים לרפאלו הא?" אמרה אלין בהתייאשות.
"יש את מרתה!" אמרתי בשמחה.
"אמ.. מרתה בחופש" אמרה קארין והתיישבה בסלון וכך גם דניאל ואלין.
"אני אכין לכם אוכל" אמרה אמא.
"באמת?" אמרנו כולנו ביחד.
"כן! תתפאלו אני יודעת להכין אוכל, פשוט אבא שלכם" קטענו את דבריה ואמרנו כולנו ביחד:"לא נתן לך לבשל"
היא צחקה ואנחנו אחריה ולפתע קארין קיבלה הודעה שגרמה לה לקום מהספה.
סימנתי לדניאל שיבדוק מה קורה.
"אני אלך" לחשה אלין שראתה אותי מסתכל על דניאל.

נקודת מבט קארין:
"אז בשישי?" שאלתי את רפאל כשדיברתי איתו בטלפון.
"סבבה" אמר רפאל.
"ביי חיים שלי" אמר רפאל וגרם לי לחייך.
"ביי" אמרתי וניתקתי.
"פשיי! מישהי פה נהפכה לעגבנייה מהר מידי" אמרה אלין.
"שקט את" אמרתי.
"מעניין מה תעשי באמצע מבצע בסוריה כשהוא יתקשר ויגיד לך!
'את הכי יפה כשאת יורה ב-M17'"
אמרה ולא הפסיקה לצחוק.
"אומרים M16" אמרתי בעצבים.
"בהצלחה, בהצלחה להגיד לדניאל שאת יוצאת עם החבר הכי טוב שלו" אמרה והתחלתי לחשוש.
"אני דווקא בסדר עם זה!" לפתע הופיע דניאל.
"אני לא!" צעק דין.
"ואני חושבת שאת צריכה בגדים חדשים, בואי" אמרה אלין.
לא, יש משפחה יותר משוגעת מזאת?